האיד: זיגמונד פרויד | האיד הסתמי במשנתו של פרויד

האיד: זיגמונד פרויד

הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי

המכללה המובילה בישראל ללימודי טראומה והתמכרויות

גמילה במרכז הוליסטי יוקרתי בתאילנד ובישראל

ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

האיד הסתמי במשנתו של פרויד

זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, פיתח את מושג האיד כחלק מתיאוריה מקיפה יותר על מבנה הנפש. תפיסתו של פרויד את האיד (או "הסתמי" כפי שהוא מכונה לעיתים בעברית) מתארת את החלק הראשוני והבסיסי ביותר של הנפש האנושית.

טאותרפיה - המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות

מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד

"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."

מרכז יום הוליסטי בישראל

רקע כללי על האיד:

1. איד (Id):

האיד הוא החלק הקדום והלא-מודע של הנפש, המכיל את כל הדחפים, הרצונות, והאינסטינקטים הבסיסיים של האדם.

הוא פועל לפי עקרון העונג (Pleasure Principle), כלומר שואף להשיג סיפוק מיידי של כל רצון ודחף ללא התחשבות במציאות או בתוצאות.

האיד נחשב לחלק המוליך ביותר של האישיות האנושית, הקשור לדחפים ביולוגיים כמו רעב, צמא, מין ותוקפנות.

התפתחות כתיבתו של פרויד על האיד:

1. השנים הראשונות:

בשנים הראשונות של תיאוריה שלו, פרויד לא חילק את הנפש למבנים מוגדרים כמו האיד, האגו והסופר-אגו.

בתחילת המאה ה-20, פרויד החל להעמיק את המחקר שלו ולגבש את תיאוריה מבנית של הנפש.

2. 1920: "מעבר לעקרון העונג" (Beyond the Pleasure Principle):

בספר זה, פרויד מציג את הרעיון של דחף המוות (Death Drive) ומתחיל להבחין בצורה ברורה יותר בין האיד לבין שאר המבנים הנפשיים.

3. 1923: "האגו והאיד" (The Ego and the Id):

פרויד מפרסם את אחד הספרים המרכזיים בתיאוריה שלו, שבו הוא מציג את החלוקה המבנית של הנפש לשלושה חלקים: האיד, האגו (Ego) והסופר-אגו (Super-Ego).

בספר זה הוא מסביר את תפקידו של האיד, את הקשר שלו לאגו ולסופר-אגו, ואת האופן שבו החלקים השונים באישיות מתקשרים זה עם זה.

האיד, לפי פרויד, הוא החלק הפרימיטיבי והלא-מודע של הנפש, שמונע על ידי דחפים ואינסטינקטים בסיסיים. הוא פועל לפי עקרון העונג ומחפש סיפוק מיידי ללא התחשבות במציאות. התפתחות כתיבתו של פרויד על האיד התרחשה בעיקר בעשור השני של המאה ה-20, כאשר הוא הציג את המושג בספרו "מעבר לעקרון העונג" ולאחר מכן פירט אותו בספרו "האגו והאיד".

האיד הוא החלק הקדום והלא-מודע של הנפש

האיד הוא החלק הקדום והלא-מודע של הנפש, המכיל את כל הדחפים, הרצונות והאינסטינקטים הבסיסיים של האדם. הוא פועל לפי עקרון העונג (Pleasure Principle), כלומר שואף להשיג סיפוק מיידי של כל רצון ודחף ללא התחשבות במציאות או בתוצאות. דוגמאות הממחישות את האיד ניתן למצוא במצבים יומיומיים ובהתנהגויות בסיסיות של בני אדם.

דוגמאות לאיד:

1. רעב וצמא:

דמיינו תינוק רעב שמתחיל לבכות בעוצמה מכיוון שהוא רוצה אוכל. הוא לא מסוגל להמתין או להתחשב במצבם של האנשים סביבו. הדחף הבסיסי לאכול מופעל על ידי האיד, המחפש סיפוק מיידי לצורך הפיזי.

2. כעס ותוקפנות:

אם מישהו דוחף אתכם בתור לקופה בסופרמרקט, התחושה הראשונה שלכם עשויה להיות כעס ורצון להגיב בתוקפנות. זו תגובה ראשונית ולא-מודעת המגיעה מהאיד, שמונע על ידי דחפים אינסטינקטיביים של הגנה עצמית ותוקפנות.

3. משיכה מינית:

כאשר אדם מרגיש משיכה מינית חזקה כלפי מישהו שהוא פוגש לראשונה, האיד פועל לשאוף לסיפוק מיידי של הדחף המיני. האגו והסופר-אגו עשויים להתערב ולמתן את התגובה כדי להתחשב במציאות ובנורמות החברתיות, אבל הדחף הבסיסי מגיע מהאיד.

שימוש בסמים ואלכוהול:

אנשים המשתמשים בסמים או אלכוהול כדי לברוח מהמציאות ולחוות עונג מיידי משקפים את פעולתו של עקרון העונג. הם מנסים להפחית מתח נפשי ולחוות תחושת עונג גם אם השימוש גורם לנזקים בריאותיים או חברתיים בטווח הארוך.

תפקוד האיד מול האגו והסופר-אגו:

1. האגו (Ego):

האגו פועל לפי עקרון המציאות (Reality Principle) ומנסה לתווך בין הדחפים של האיד לבין המציאות החיצונית. האגו מבין שאי אפשר לספק את כל הרצונות והדחפים באופן מיידי מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות.

לדוגמה, אם אדם מרגיש רעב אבל נמצא בפגישה חשובה, האגו יעזור לו לשלוט בדחף ולהמתין לסיום הפגישה לפני שילך לאכול.

2. הסופר-אגו (Super-Ego):

הסופר-אגו מייצג את הערכים, המוסר והנורמות החברתיות שנרכשו לאורך החיים. הוא פועל כשופט פנימי ומנסה לדכא או לווסת את הדחפים הלא-מודעים של האיד בהתאם למוסר ולנורמות החברתיות.

לדוגמה, אדם עשוי לחוות תחושת אשמה או בושה אם הוא מתפתה לפעולה שאינה מוסרית, כמו לרמות בבחינה. תחושות אלו מגיעות מהסופר-אגו שמנסה לווסת את הדחפים של האיד.

התפתחות האיד, האגו והסופר-אגו:

1. האיד:

קיים מלידה ומכיל את כל האינסטינקטים והדחפים הביולוגיים. הוא החלק הראשון שמתפתח בנפש האדם.

2. האגו:

מתחיל להתפתח בשנות החיים הראשונות כשהילד לומד להתמודד עם המציאות ולספק את צרכיו באופן מציאותי ומתחשב.

3. הסופר-אגו:

מתפתח במהלך הילדות המוקדמת דרך הפנמת הערכים והמוסר של ההורים והחברה. הוא מתחיל לפעול כשופט פנימי, מוסרי וביקורתי.

האיד, החלק הקדום והלא-מודע של הנפש, מונע על ידי דחפים ורצונות בסיסיים. הדוגמאות הממחישות את פעולתו כוללות רעב, צמא, כעס ומשיכה מינית. האיד שואף לסיפוק מיידי של דחפיו, בעוד האגו והסופר-אגו מווסתים ומאזנים את פעולתו בהתחשב במציאות ובמוסר. התפתחותם של האיד, האגו והסופר-אגו מתרחשת בשלבים שונים במהלך החיים ומעצבת את האישיות וההתנהגות של האדם.

תלמדו עם המקצוענים ביותר

מסלולי הלימודים של טאותרפיה

לימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה והתמכרויות

מסלול תלת שנתי

הכשרה בשיטת 12 הצעדים בגישת טאותרפיה

מסלול של 15 מפגשים

לימודי הנחיית קבוצות והכשרת מרצים טאותרפיה

מסלול דו-שנתי

"מעבר לעקרון העונג" (Beyond the Pleasure Principle)

זיגמונד פרויד, בשנת 1920, פרסם את עבודתו החשובה "מעבר לעקרון העונג" (Beyond the Pleasure Principle). בעבודה זו הוא בחן מחדש את התיאוריה שלו על עקרון העונג והציג את הרעיון של דחף המוות (Death Drive) כדי להסביר תופעות והתנהגויות שלא היו ניתנות להסבר על ידי עקרון העונג בלבד.

סיבות להוספת עיקרון זה לתיאוריה

1. התנהגויות חוזרות ולא נעימות:

פרויד שם לב שישנם מקרים שבהם אנשים חווים מחדש אירועים טראומטיים באופן שחוזר על עצמו, גם כאשר הדבר גורם להם סבל. תופעה זו סתרה את עקרון העונג, לפיו בני אדם מחפשים להפחית מתח ולחוות עונג. דוגמה לכך היא תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD), שבה הנפגעים חוזרים וחווים את הטראומה דרך חלומות, פלאשבקים, ותסמינים נוספים.

2. *משחקי ילדים חזרתיים*:

פרויד צפה בילדים משחקים משחקים שחוזרים על חוויות לא נעימות. לדוגמה, ילד שמשחק עם חוט ומחזר שוב ושוב על השלכת החוט והבאתו חזרה. פרויד שאל מדוע ילדים חוזרים על חוויות כואבות או מלחיצות, והגיע למסקנה שיש דחף נוסף שפועל מעבר לעקרון העונג.

3. פולחנים אובססיביים:

במקרים של נוירוזות כפייתיות, פרויד ראה אנשים שחוזרים שוב ושוב על פעולות טקסיות ואובססיביות, גם כאשר הפעולות הללו גורמות לסבל ולאי נוחות. גם כאן, היה צורך בהסבר מעבר לעקרון העונג כדי להבין את ההתנהגות הזו.

4. התנהגות הרסנית ותוקפנות:

פרויד הבחין בהתנהגויות תוקפניות והרסניות שלא ניתן היה להסבירן בעזרת עקרון העונג בלבד. הוא הסיק שיש דחף הרסני פנימי שפועל באדם, המכוון כלפי עצמו וכלפי אחרים.

דחף המוות (Death Drive) ותיאוריה חדשה

1. דחף החיים (Eros) ודחף המוות (Thanatos):

פרויד הציע שישנם שני דחפים עיקריים המניעים את הנפש האנושית: דחף החיים (Eros) ודחף המוות (Thanatos). דחף החיים כולל את כל הדחפים לחיים, עונג, פריון וקיום. דחף המוות כולל את הדחפים להרס עצמי, תוקפנות והתנהגויות חזרתיות ולא נעימות.

2. התנהגות חוזרת כפתרון לחרדה:

פרויד סבר שהתנהגות חוזרת יכולה לשמש כניסיון להתמודד עם חרדה ועם חוויות טראומטיות. בכך שהאדם חווה שוב ושוב את האירוע הטראומטי, הוא מנסה לשלוט בו ולהפחית את החרדה הקשורה אליו.

3. נטייה להרס עצמי:

דחף המוות מסביר את הנטייה להרס עצמי, שבה האדם פועל באופן שפוגע בעצמו או באחרים גם אם הדבר גורם לסבל. דחף זה מנוגד לדחף החיים שמכוון לעונג ולהישרדות.

ב"מעבר לעקרון העונג", פרויד הרחיב את התיאוריה שלו על הנפש האנושית על ידי הוספת עקרון חדש – דחף המוות. הוא הציע שקיימים שני דחפים עיקריים: דחף החיים (Eros) ודחף המוות (Thanatos). התיאוריה החדשה סייעה להסביר תופעות של התנהגויות חזרתיות, טראומות חוזרות, נוירוזות כפייתיות והתנהגות הרסנית, שלא היו ניתנות להסבר על ידי עקרון העונג בלבד.

כתיבתו של פרויד את "מעבר לעקרון העונג"

(Beyond the Pleasure Principle)

כתיבתו של פרויד את "מעבר לעקרון העונג" (Beyond the Pleasure Principle) נבעה ממספר השפעות ומקורות שהובילו אותו להרחיב ולשנות את תיאוריית עקרון העונג. למרות שהוא התנגד תחילה לרעיון של דחף המוות, מספר תופעות ותצפיות הובילו אותו להכיר בכך שיש צורך בתיאוריה רחבה יותר. להלן הסיבות המרכזיות והשפעות שהובילו אותו לכך:

1. תצפיות קליניות

פרויד התבסס על תצפיות קליניות במטופלים שלו, במיוחד במקרים של חוויות טראומטיות ותסמונות פוסט-טראומטיות (PTSD). הוא שם לב לכך שהמטופלים חווים מחדש את הטראומה בחלומות, בזיכרונות חוזרים ובפלאשבקים, דבר שלא התאים לעקרון העונג.

2. חקר נוירוזות כפייתיות

פרויד צפה באנשים עם נוירוזות כפייתיות (Obsessive-Compulsive Disorder) שחוזרים על פעולות טקסיות ואובססיביות שגורמות להם סבל ואי נוחות. פרויד לא הצליח להסביר תופעות אלו באמצעות עקרון העונג, ולכן חיפש הסבר נוסף.

3. תופעת ההתנהגות החוזרת אצל ילדים

פרויד שם לב שילדים משחקים משחקים שחוזרים על חוויות לא נעימות, כמו משחק החוט שבו ילד משליך חוט ומביאו חזרה שוב ושוב. משחקים אלו נראו כמעין ניסיון לשלוט בחוויות מלחיצות או כואבות.

4. התנהגות תוקפנית והרסנית

פרויד הבחין בהתנהגות תוקפנית והרסנית הן כלפי עצמם והן כלפי אחרים, שלא ניתן היה להסביר באמצעות עקרון העונג. הוא התחיל לחשוב שישנו דחף נוסף שמסביר את ההתנהגויות האלו.

5. ניסיון להסביר תופעות פסיכולוגיות מורכבות

פרויד היה מודע לכך שהתיאוריה המקורית שלו לא מצליחה להסביר את כל התופעות הפסיכולוגיות שנצפו במטופליו ובאנשים אחרים. הוא חיפש הרחבה שתוכל להסביר תופעות מורכבות כמו סבל עצמי, התנהגות הרסנית ותוקפנות.

מסקנותיו של פרויד על "מעבר לעקרון העונג"

מסקנותיו של פרויד על "מעבר לעקרון העונג" והכרתו בדחף המוות משפיעות בצורה משמעותית על גישות הטיפול הפסיכואנליטיות ועל מטרות הטיפול. להלן מסקנות ומטרות מרכזיות עבור איש טיפול המבוססות על תיאוריה זו:

מסקנות עבור איש טיפול:

הבנה מעמיקה של דחפי האדם:

על איש הטיפול להכיר בכך שישנם דחפים מנוגדים הפועלים בתוך הנפש: דחפי החיים (Eros) ודחפי המוות (Thanatos). הבנה זו עוזרת להכיר ולהתמודד עם התנהגויות חוזרות, הרסניות ולא נעימות אצל המטופלים.

חשיבות הטיפול בטראומות:

התיאוריה מדגישה את החשיבות של זיהוי וטיפול בטראומות לא מעובדות. איש הטיפול צריך לעזור למטופלים להתמודד עם חוויות טראומטיות ולמנוע מהן להמשיך להשפיע על חייהם בצורה שלילית.

הכרה בהתנהגויות חוזרות ובתבניות הרסניות:

על המטפל לזהות ולחקור התנהגויות חוזרות ודפוסים הרסניים אצל המטופל. הבנה זו יכולה לעזור למטופל להבין את מקורות ההתנהגות ולהתחיל בתהליך של שינוי.

שימוש בטכניקות פסיכואנליטיות מתאימות:

התיאוריה מחייבת שימוש בטכניקות כמו חקירת תת-המודע, פרשנות חלומות וניתוח ההעברה (transference) כדי לחשוף דחפים ותכנים לא מודעים.

מטרות הטיפול

הבנה עצמית מעמיקה:

מטרת הטיפול היא לעזור למטופל להבין את עצמו בצורה מעמיקה יותר, לזהות את הדחפים המניעים אותו ואת השפעותיהם על חייו. הבנה זו מאפשרת למטופל לקבל החלטות מודעות ומשמעותיות יותר.

עיבוד טראומות והפחתת השפעתן:

מטרת הטיפול היא לעזור למטופל לעבד חוויות טראומטיות ולהפחית את השפעתן על חייו. טיפול בטראומות יכול לעזור למטופל להשתחרר מדפוסים חוזרים ולקדם חיים בריאים ומאוזנים יותר.

שינוי דפוסים הרסניים:

הטיפול מכוון לשינוי דפוסי התנהגות הרסניים וחוזרים. על ידי זיהוי הדפוסים הללו ועבודה עליהם, המטופל יכול לפתח התנהגויות חדשות ומועילות יותר.

שיפור האיזון הנפשי:

מטרת הטיפול היא לעזור למטופל למצוא איזון בין הדחפים השונים ולפתח אגו חזק ומאוזן שיכול לתווך בין דחפי החיים לדחפי המוות בצורה בריאה.

הפחתת הסבל ושיפור איכות החיים:

מטרת הטיפול היא להפחית את הסבל הנפשי של המטופל ולשפר את איכות חייו. טיפול מוצלח יכול להוביל לתחושת רווחה, סיפוק ושביעות רצון.

תיאוריה של פרויד על "מעבר לעקרון העונג" מוסיפה עומק והבנה לטיפול הפסיכואנליטי. עבור איש הטיפול, ההבנה של דחפי החיים ודחפי המוות, ההכרה בחשיבות של עיבוד טראומות וזיהוי דפוסי התנהגות הרסניים, היא חיונית להשגת מטרות הטיפול. מטרות אלו כוללות הבנה עצמית מעמיקה, עיבוד טראומות, שינוי דפוסים הרסניים, שיפור האיזון הנפשי והפחתת הסבל הנפשי של המטופל.

האגו ותפקידו בהתמכרות

אחד מהיסודות המרכזיים של תכנית 12 הצעדים הוא ההבנה שהאגו, עם כל מנגנוני ההגנה שלו, משחק תפקיד משמעותי בהתמכרות ובקושי להחלים ממנה. הצעד החמישי בפרט נחשב למכה קשה לאגו, והנה ההרחבה על הנושא:

1. האגו כהגנה:

הסתרה והכחשה: האגו מנסה להגן על האדם מפני כאב ובושה על ידי הסתרת הפגמים והכחשת המציאות.

תדמית חיצונית: האגו יוצר תדמית חיצונית של שלמות ועוצמה, למרות שהאדם עשוי לחוש פנימית פגיעות וחולשה.

2. תפקידו השלילי של האגו:

מניעת שינוי: האגו מונע מהאדם להכיר בפגמים שלו, מה שמקשה עליו לבצע שינוי אמיתי.

בידוד ובדידות: האגו מונע מאנשים לשתף את רגשותיהם ומחשבותיהם האמיתיות, מה שמוביל לבדידות ולהיעדר תמיכה חברתית.

הצעד החמישי – מכה קשה לאגו

1. הודאה בפגמים:

שבירת הכחשה: הודאה בפגמים האישיים בפני עצמנו, הכוח העליון ואדם נוסף, שוברת את מנגנון ההכחשה של האגו.

קבלת אחריות: ההודאה היא צעד חשוב לקראת קבלת אחריות על המעשים והבחירות שלנו, ומשחררת את האדם מהצורך להסתיר.

2. שיתוף עם אדם נוסף:

חשיפה ופגיעות: שיתוף הפגמים עם אדם נוסף חושף את הפגיעות והחולשות של האדם, דבר שקשה מאוד לאגו להתמודד איתו.

כנות ושקיפות: השיתוף מחייב כנות ושקיפות, דברים שהאגו נוטה להימנע מהם.

ריסוק האגו

1. הכרת האמת:

התמודדות עם המציאות: תהליך ההודאה עוזר לאדם להתמודד עם המציאות כפי שהיא, ולא כפי שהאגו רוצה להציג אותה.

שבירת התדמית הכוזבת: הצעד מחייב את האדם לשבור את התדמית הכוזבת שהאגו יצר, ולהתחיל לבנות זהות אמיתית ומבוססת על אמת.

2. קבלת עזרה ותמיכה:

פתיחות ותמיכה: ההודאה ושיתוף הפגמים מאפשרים לאדם לקבל תמיכה מאחרים, דבר שהאגו נמנע ממנו מתוך פחד מביקורת ודחיה.

בניית קשרים אמיתיים: התהליך עוזר לאדם לבנות קשרים אמיתיים ומשמעותיים, המבוססים על כנות ואמת.

3. צניעות והכרת הגבולות:

צניעות: תהליך ההודאה מביא את האדם לצניעות והכרת הגבולות שלו, בניגוד לאגו שמנסה להציג עוצמה ושליטה מוחלטת.

למידה וצמיחה: הכרת הגבולות מאפשרת לאדם ללמוד ולצמוח בצורה בריאה ומאוזנת.

הצעד החמישי בתכנית 12 הצעדים הוא מכה קשה לאגו, משום שהוא מחייב את האדם להודות בפגמים ובחולשות שלו, לשבור את מנגנוני ההגנה של ההכחשה והתדמית הכוזבת, ולחשוף את עצמו בצורה כנה ופגיעה. תהליך זה הוא הכרחי לריסוק האגו ולבניית זהות אמיתית ומבוססת על כנות ואמת, ובכך מסייע לתהליך ההחלמה והשיקום.

משל זן מפורסם שמדבר על ריסוק האגו:

משל הזן – סיפור הספל והתה

יום אחד הגיע פרופסור מכובד וידוע לפגוש מאסטר זן, כדי ללמוד ולהבין את חכמת הזן. המאסטר קיבל את הפרופסור בברכה והזמין אותו לשבת ולשתות תה.

המאסטר התחיל למזוג את התה לספל של הפרופסור, והמשיך למזוג למרות שהספל כבר היה מלא, והתה התחיל לגלוש החוצה ולשפוך על השולחן.

הפרופסור, שנדהם מהמראה, אמר: "הספל כבר מלא! לא ניתן להוסיף עוד!"

המאסטר חייך ואמר: "כמו הספל הזה, גם אתה מלא בדעותיך, רעיונותיך והאגו שלך. כדי ללמוד ולהבין את חכמת הזן, עליך קודם לרוקן את הספל שלך."

מוסר ההשכל

המשל הזה מדבר על הצורך בריסוק האגו כדי לפנות מקום ללמידה והבנה אמיתית. כמו הספל המלא שאינו יכול לקבל עוד תה, כך גם אדם מלא באגו, בדעות ובאמונות שלו אינו יכול לקבל וללמוד דברים חדשים. רק כאשר אנו מרוקנים את עצמנו מהאגו ומניחים בצד את הדעות הקדומות שלנו, אנו יכולים להתחיל ללמוד ולהבין את חכמת החיים בצורה אמיתית. ריסוק האגו מאפשר לנו לראות את העולם בצורה חדשה, להתפתח ולהתקרב לאמת הפנימית שלנו.

צרו איתנו קשר

פנו אלינו עם כל השאלות שיש לכם

נשמח לשוחח איתך! אל תהסס/י לפנות אלינו עם כל שאלה שיש לכם.

צור קשר

קבע פגישת ייעוץ חינם

קבע פגישת ייעוץ חינם עם הצוות שלנו ובוא נגרום לדברים לקרות!

#12הצעדיםדרךחיים, #12צעדים, #אושוהתמכרויות, #אל-אנון, #ביתמאזן, #גמילהבתאילנד, #גמילהמאלכוהול, #גמילהמאלכוהול12הצעדים, #גמילהמהימורים, #גמילהמכדורים, #גמילהמכדוריםפסיכיאטרים, #גמילהממתדון, #גמילהמסבוטקס, #גמילהמסמים, #גמילהמסמים12הצעדים, #גמילהמפרקוסט, #גמילהמציפרלקס, #גמילהמקזנקס, #גמילהמקלונקס, #גמילהמקריסטלמת, #דאותרפיהתאילנד, #דוקטורמזרחיאברהם, #דיכאוןושיטת12הצעדים, #דרמזרחיאברהם, #החלמהבתאילנד, #החלמהמטראומה, #החלמהמפוסטטראומה, #היינץקוהוט, #היינץקוהוטוגמילהמהתמכרויות, #המרפאהפצוע, #זיגמונדפרוידוהתמכרות, #חרדהושיטת12הצעדים, #טאותרפיה, #טאותרפיהתאילנד, #טיפולבדיכאוןבשיטת12הצעדים, #טיפולבחרדהבשיטת12הצעדים, #טיפולבטראומה, #טיפולבשיטת12הצעדים, #מטריקס, #מכללתטאותרפיה, #מסעהחלמהבתאילנד, #מרכזגמילה, #מרכזגמילהיוקרתי, #מרכזגמילהניקה, #מרכזגמילהקיסריה, #מרכזגמילהרוחבכפר, #מרכזהחלמהמטראומהבתאילנד, #מרכזיוםהתמכרויות, #ניקהמרכזגמילה, #נרקיסיזם, #פרויד, #פרנקלוהתמכרויות, #צעדראשוןלגמילה, #צעדשנילגמילה, #קורס12צעדים, #קרליונג, #קרליונגוהתמכרויות, #שיטת12צעדים, #תחלואהכפולה, #תחלואהנפשיתוריפוי