מלאני קליין והתמכרויות | יחסי אובייקט והתפיסה לגבי התמכרויות

מלאני קליין והתמכרויות

הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי

המכללה המובילה בישראל ללימודי טראומה והתמכרויות

גמילה במרכז הוליסטי יוקרתי בתאילנד ובישראל

ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

יחסי אובייקט והתפיסה לגבי התמכרויות

מלאני קליין, אחת מהפסיכואנליטיקאיות החשובות במאה ה-20, פיתחה את תיאוריית יחסי האובייקט, אשר מתמקדת בקשרים המוקדמים בין התינוק והמטפל העיקרי (בדרך כלל האם). קליין וממשיכיה טענו שיחסי האובייקט הללו הם היסוד להתפתחות האישיות והמבנה הפסיכולוגי של האדם.

בגישה של קליין, המונח "אובייקט" מתייחס לאדם או לדבר שאיתו הילד יוצר קשר רגשי. קליין האמינה כי האופן שבו הילד תופס ומתמודד עם האובייקטים הראשוניים (ההורים או הדמויות המטפלות) משפיע על האופן שבו הוא ייצור קשרים עם אנשים אחרים לאורך חייו.

טאותרפיה - המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות

מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד

"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."

מרכז יום הוליסטי בישראל

תיאוריית יחסי אובייקט בהתמכרויות

ביחס להתמכרויות, הגישה של קליין וממשיכיה תתמקד בהבנת התמכרות כהגנה פסיכולוגית שנובעת מקשיים ביצירת קשרים עם אובייקטים פנימיים וחיצוניים. התמכרות יכולה להיתפס כניסיון להימנע מתחושות של חוסר אונים, חרדה או ריקנות הנובעות מקשרים פגומים או לא מספקים עם אובייקטים פנימיים.

מרכיבי המפתח בגישה יחסי אובייקט והתמכרויות:

פנטזיות לא מודעות: התמכרות נתפסת כביטוי לפנטזיות לא מודעות הקשורות לקשרים עם אובייקטים פנימיים. למשל, השימוש בסמים או באלכוהול יכול להיתפס כניסיון לא מודע להתמודד עם כאב או חרדה שמקורם בקשרים מוקדמים פגומים.

פיצול (Splitting): קליין תיארה מנגנון הגנה של פיצול שבו הילד מחלק את העולם ל"טוב" ו"רע". התמכרות יכולה להיתפס כניסיון להימנע מחוויות של "רוע" או כאב על ידי פנייה לחומרים או התנהגויות שגורמות לתחושה מיידית של "טוב".

הזדהות השלכתית: התמכרות יכולה להיתפס כניסיון להתמודד עם חלקים "רעים" או בלתי נסבלים של העצמי על ידי השלכתם החוצה והזדהות עם אובייקטים חיצוניים (כגון סמים).

חרדה דפרסיבית: התמכרות יכולה להוות ניסיון להימנע מחרדה דפרסיבית הנובעת מתחושת אשמה, חרטה או אובדן הקשורים לאובייקטים אהובים ופגומים.

חזרה כפייתית: התמכרות יכולה להיתפס כניסיון לחזור שוב ושוב על דפוסים פגומים של יחסי אובייקט בתקווה (לא מודעת) לתקן את הקשר הראשוני הפגום.

ממשיכי דרכה של מלאני קליין

ממשיכיה של קליין, כמו דונלד ויניקוט, ג'ון בולבי, ובתי ספר פסיכואנליטיים נוספים, המשיכו לפתח את התיאוריה של יחסי אובייקט וליישמה על הבנת התמכרויות:

ויניקוט: הדגיש את החשיבות של "האם הטובה דיה" והסביבה המחזיקה. התמכרות יכולה להיתפס כניסיון להתמודד עם חוויות של כשל החזקתי מוקדם.

בולבי: הדגיש את חשיבות ההתקשרות. התמכרות יכולה להתפס כניסיון להתמודד עם חוויות של התקשרות לא בטוחה או אובדן של דמויות התקשרות מרכזיות.

גישה זו מציעה שחשוב להבין את ההקשרים הרגשיים והקשרים המוקדמים של המטופל על מנת להתמודד עם התמכרויות בצורה אפקטיבית.

פנטזיות לא מודעות והתמכרויות

פנטזיות לא מודעות הן חלק מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית של מלאני קליין ובגישה של יחסי אובייקט. פנטזיות אלו הן רעיונות, דימויים ותחושות שקיימים במוח הלא מודע ומשפיעים על ההתנהגות והרגשות של האדם בלי שהוא מודע להם באופן ישיר. ביחס להתמכרות, פנטזיות לא מודעות משחקות תפקיד חשוב בהבנת הדחפים והכוחות הפסיכולוגיים שמניעים את ההתמכרות.

פנטזיות לא מודעות והתמכרות

תחושת ריקנות ומילוי:

התמכרות יכולה להיתפס כניסיון לא מודע למלא תחושת ריקנות פנימית. אנשים הסובלים מהתמכרות עשויים לחוות תחושת חוסר או חלל פנימי שהם מנסים למלא באמצעות חומרים או התנהגויות ממכרות. הפנטזיה הלא מודעת עשויה להיות שהחומר או ההתנהגות הממכרת יוכלו למלא את החלל הזה ולספק תחושת מלאות וסיפוק.

פנטזיות על כוח ושליטה:

עבור אנשים מסוימים, התמכרות יכולה להיות קשורה לפנטזיות לא מודעות של כוח ושליטה. השימוש בחומרים עשוי להיתפס כדרך להשיג תחושת שליטה על רגשות, מצבים או אנשים אחרים. הפנטזיה היא שהחומר הממכר יעניק להם כוח להתמודד עם חוויות שהם מרגישים שאין להם שליטה עליהן.

פנטזיות על סיפוק מיידי:

פנטזיות אלו עוסקות ברצון לסיפוק מיידי ופתרון מיידי של קשיים ותחושות לא נעימות. התמכרות מספקת תחושת הקלה מהירה, שהופכת למרכזית בפנטזיות הלא מודעות של האדם. הפנטזיה היא שהשימוש בחומר יפתור באופן מיידי את הכאב, החרדה או הדיכאון.

פנטזיות על התכנסות ונחמה:

אנשים עם התמכרות עשויים לחוות פנטזיות לא מודעות של חזרה לרחם או חזרה למצב של תלות בטוחה ומוגנת. השימוש בחומרים ממכרים עשוי להיתפס כדרך להעניק לעצמם תחושת ביטחון ונחמה, בדומה לתחושה של תינוק המחפש נחמה אצל אימו.

הגנה מפני רגשות כואבים:

פנטזיות לא מודעות אלו עוסקות בהגנה מפני רגשות כואבים או בלתי נסבלים, כמו אשמה, בושה או כאב נפשי. התמכרות עשויה להוות דרך להימנע או לברוח מהתמודדות עם רגשות אלו. הפנטזיה היא שהחומר הממכר יוכל לשכך או להעלים את הכאב.

דוגמאות לתהליכים פסיכואנליטיים הקשורים לפנטזיות לא מודעות

השלכה:

התמכרות עשויה להיות קשורה לפנטזיה לא מודעת של השלכה, שבה האדם משליך את רגשותיו הפנימיים הקשים על העולם החיצוני או על החומר הממכר. למשל, רגשות שליליים כמו שנאה עצמית או כעס פנימי עשויים להיות מושלכים על החומר, וההתמכרות הופכת לניסיון לשלוט או להתמודד עם ההשלכות האלו.

הזדהות:

אנשים עשויים להזדהות עם הפנטזיות הלא מודעות שלהם בנוגע לחומר הממכר. למשל, אדם עשוי להזדהות עם דמות פנימית חזקה ושולטת הקשורה לשימוש בסמים, מה שמספק לו תחושת כוח וביטחון.

פיצול (Splitting):

מנגנון פיצול שבו האדם מחלק את העולם לרע וטוב עשוי לבוא לידי ביטוי גם בהתמכרות. הפנטזיה הלא מודעת היא שהחומר הממכר מייצג את הטוב המוחלט שמסוגל לנטרל את הרוע הפנימי.

הבנת הפנטזיות הלא מודעות והקשרים הפסיכולוגיים המורכבים שמניעים את ההתמכרות יכולה לעזור בטיפול פסיכואנליטי. על ידי הבאת הפנטזיות הלא מודעות למודעות ועבודה עליהן בצורה טיפולית, ניתן לסייע לאנשים להבין את הדחפים והמניעים שלהם, ולהתמודד עם התמכרות בצורה יותר מודעת ומכוונת.

מנגנון הפיצול ביחס להתמכרויות

מנגנון הפיצול (Splitting) הוא אחד ממנגנוני ההגנה הראשוניים המתוארים בתיאוריה הפסיכואנליטית של מלאני קליין וממשיכיה. מנגנון זה מתאפיין בהפרדה קיצונית בין היבטים חיוביים ושליליים של העצמי ושל האובייקטים בסביבה. בתהליך הפיצול, האדם מחלק את העולם הפנימי והחיצוני שלו ל"טוב" ו"רע", במקום לראות את המורכבות והשלמות שבכל אובייקט ובכל חוויה.

מנגנון הפיצול ביחס להתמכרויות

ביחס להתמכרויות, מנגנון הפיצול משחק תפקיד מרכזי בהבנה כיצד אנשים מתמודדים עם רגשות מורכבים וחוויות כואבות:

1. הפרדה בין חוויות חיוביות ושליליות:

אנשים המתמודדים עם התמכרות עשויים לפצל את החוויות שלהם לחוויות חיוביות ושליליות בצורה קיצונית. למשל, השימוש בחומר ממכר נתפס כ"חוויה טובה" שמביאה הקלה וסיפוק מיידי, בעוד שהעולם ללא החומר נתפס כ"רע" ומלא כאב וחרדה. הפיצול הזה מקשה על האדם לראות את ההשפעות השליליות של ההתמכרות ואת היתרונות של חיים ללא התמכרות.

2. פיצול בין העצמי לפני ואחרי השימוש:

מנגנון הפיצול יכול להתבטא גם בפיצול בין העצמי "המשתמש" והעצמי "הלא משתמש". האדם עשוי לראות את עצמו בשני מצבים נפרדים ולא מקושרים: האחד שבו הוא משתמש בחומרים ומרגיש טוב, והשני שבו הוא לא משתמש ומרגיש רע. הפיצול הזה יכול להקשות על האדם לחבר בין החוויות ולהבין את ההשפעות השליליות של ההתמכרות על חייו.

3. הפרדה בין רגשות שליליים וחיוביים:

התמכרות יכולה להוות דרך להימנע מהתמודדות עם רגשות שליליים על ידי פנייה לחוויות חיוביות ומידיות. האדם עשוי להשתמש בחומר ממכר כדי להימנע מחרדה, דיכאון, או כאב נפשי, ומנגנון הפיצול עוזר לו לשמור על הפרדה בין הרגשות הללו והתחושות החיוביות שהשימוש בחומר מספק.

4. פיצול בין אובייקטים חיצוניים:

האדם עשוי לפצל את האובייקטים החיצוניים בסביבתו ל"טובים" ו"רעים". לדוגמה, אנשים שמהווים תמיכה בהתמכרות יכולים להיתפס כ"טובים", בעוד שאנשים שמנסים לעזור לאדם להיגמל יכולים להיתפס כ"רעים". הפיצול הזה יכול להוביל להתנגדות לטיפול ולתמיכה חיצונית, שכן האובייקטים הנתפסים כ"רעים" מאיימים על החוויה הממכרת.

השלכות הפיצול על הטיפול בהתמכרויות

מנגנון הפיצול מציב אתגרים בטיפול בהתמכרויות, שכן הוא משמר את הקיטוב הרגשי והחווייתי של המטופל. הטיפול חייב להתמודד עם מנגנון הפיצול ולהוביל את המטופל לקראת תפיסה מורכבת ומאוזנת יותר של רגשות וחוויות. הנה כמה דרכים לטיפול:

1. עבודה על אינטגרציה רגשית:

המטפל מסייע למטופל לחבר בין החוויות החיוביות והשליליות, ולהבין שהחיים כוללים קשת רחבה של רגשות וחוויות. העבודה הזו עוזרת לשבור את הדיכוטומיה של "טוב" ו"רע" ולאפשר הבנה מורכבת יותר של העצמי ושל הסביבה.

2. העלאת מודעות למנגנוני הפיצול:

המטפל עוזר למטופל לזהות ולהבין את מנגנון הפיצול בפעולה, וכיצד הוא משפיע על תפיסותיו והתנהגויותיו. העלאת המודעות למנגנון הזה מאפשרת למטופל להתחיל לשנות את הדפוסים האוטומטיים של פיצול.

3. חיזוק יכולות התמודדות רגשית:

חלק מהטיפול כולל פיתוח כישורי התמודדות עם רגשות שליליים ותחושות קשות בלי לפנות לחומרים ממכרים. המטפל מלמד את המטופל כלים לניהול רגשות בצורה בריאה ומאוזנת יותר.

4. בניית אמון וביטחון בקשר הטיפולי:

הקשר הטיפולי מספק מרחב בטוח שבו המטופל יכול להתנסות באינטגרציה של חלקי העצמי והחוויות שלו. המטפל משמש כאובייקט מחזיק ומאוזן שמאפשר למטופל לחקור ולהבין את הפיצולים הפנימיים שלו.

באמצעות הבנה והתמודדות עם מנגנון הפיצול, הטיפול יכול לסייע למטופלים בהתמכרות להשיג רמה גבוהה יותר של אינטגרציה רגשית וחווייתית, ובכך להפחית את התלות בחומרים ממכרים ולהוביל לחיים בריאים ומאוזנים יותר.

מנגנון ההזדהות ביחס להתמכרויות

מנגנון ההזדהות (Identification) הוא תהליך פסיכולוגי שבו האדם מפנים תכונות, התנהגויות או עמדות של דמויות משמעותיות בחייו, ומשלב אותן כחלק מהעצמי שלו. ביחס להתמכרויות, מנגנון ההזדהות משחק תפקיד חשוב בהבנה כיצד אנשים מתמודדים עם רגשות ומצבים מורכבים, וכיצד הם עשויים להשתמש בחומרים ממכרים או בהתנהגויות ממכרות כאמצעי להתמודד עם הקשיים הללו.

מנגנון ההזדהות ביחס להתמכרויות

1. הזדהות עם דמויות הוריות או דמויות סמכות:

אנשים עשויים להזדהות עם דמויות משמעותיות בחייהם שהיו בעלי התנהגויות ממכרות. למשל, ילד שגדל בסביבה שבה הורה אחד או שניים היו מכורים עשוי להפנים את ההתנהגויות הללו כחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עשוי לראות בשימוש בחומרים ממכרים דרך להתמודד עם קשיים או כאב, כפי שראה אצל הדמויות המשמעותיות בחייו.

2. הזדהות עם קבוצת השווים:

במהלך ההתבגרות, אנשים מושפעים במידה רבה מקבוצת השווים שלהם. במקרים שבהם קבוצת השווים מעורבת בהתנהגויות ממכרות, האדם עשוי להזדהות עם הקבוצה ולאמץ את ההתנהגויות הללו כדרך להשתייך ולהיות מקובל. הזדהות זו יכולה להוביל לפיתוח דפוסים של שימוש בחומרים ממכרים או התנהגויות ממכרות אחרות.

3. הזדהות עם דמות אידיאלית:

אנשים עשויים להזדהות עם דמות אידיאלית שהם רואים כמודל לחיקוי, כמו סלבריטאים, גיבורי תרבות או דמויות ספרותיות. אם הדמויות הללו מוצגות בתקשורת או בתרבות הפופולרית כמשתמשות בחומרים ממכרים, האדם עשוי לאמץ את ההתנהגויות הללו כחלק מהשאיפה להיות כמו הדמות האידיאלית.

4. הזדהות עם תחושות של כוח ושליטה:

התמכרות יכולה להיתפס כהזדהות עם תחושות של כוח ושליטה שמספק החומר הממכר. האדם עשוי להזדהות עם דימוי עצמי חזק ושולט שהוא מרגיש כאשר הוא משתמש בחומר, ולראות בו אמצעי להשיג תחושות אלו כשהוא מרגיש חסר אונים או חלש.

תלמדו עם המקצוענים ביותר

מסלולי הלימודים של טאותרפיה

לימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה והתמכרויות

מסלול תלת שנתי

הכשרה בשיטת 12 הצעדים בגישת טאותרפיה

מסלול של 15 מפגשים

לימודי הנחיית קבוצות והכשרת מרצים טאותרפיה

מסלול דו-שנתי

דוגמאות לתהליכי הזדהות בהתמכרויות

1. הזדהות עם דמויות הורים:

ילד שגדל עם הורה אלכוהוליסט עשוי לפתח הזדהות עם ההורה ולהתחיל לשתות בעצמו כאמצעי להתמודד עם לחצים או כאב. ההזדהות הזו יכולה להיות לא מודעת, והילד עשוי לראות בשתייה דרך לגיטימית להתמודד עם הקשיים בחיים.

2. הזדהות עם תרבות פופולרית:

נער שמעריץ זמר רוק שמפורסם בשימוש בסמים עשוי להזדהות עם הדמות ולראות בשימוש בסמים דרך להיות "מגניב" או "כמו הגיבור שלו". התרבות הפופולרית עשויה לחזק את ההזדהות הזו על ידי הצגת ההתנהגויות הללו כזוהרות או מרתקות.

3. הזדהות עם קבוצת שווים:

אדם שנמצא בקבוצת חברים שמשתמשים בסמים עשוי להזדהות עם הקבוצה ולאמץ את השימוש בסמים כחלק מהניסיון להיות שייך ומקובל בקבוצה. תחושת השייכות והקבלה החברתית יכולה להיות מרכיב מרכזי בהזדהות הזו.

השלכות ההזדהות על הטיפול בהתמכרויות

הבנת תפקיד ההזדהות בהתמכרויות היא חיונית לטיפול אפקטיבי. הנה כמה דרכים שבהן ניתן לעבוד עם מנגנון ההזדהות בטיפול:

1. חקירת מקורות ההזדהות:

המטפל מסייע למטופל לזהות את הדמויות והקבוצות שעימן הוא מזדהה, ולהבין כיצד הזדהויות אלו משפיעות על התנהגויותיו הממכרות. החקירה הזו יכולה לעזור למטופל לראות את הקשרים הלא מודעים בין הזדהות ושימוש בחומרים ממכרים.

2. עידוד הזדהות עם דמויות חיוביות:

המטפל מעודד את המטופל למצוא דמויות חיוביות להזדהות עימן, כמו דמויות בעלות אורח חיים בריא ונטול התמכרויות. דמויות אלו יכולות לשמש כמודלים חיוביים לחיקוי ולעזור למטופל לראות אלטרנטיבות בריאות להתמודדות עם קשיים.

3. בניית זהות עצמית חיובית:

בטיפול, המטפל עובד עם המטופל על בניית זהות עצמית חיובית ועצמאית, שאינה תלויה בחומרים ממכרים או בהתנהגויות ממכרות. העבודה הזו כוללת פיתוח כישורי חיים, חיזוק הביטחון העצמי והגברת היכולת להתמודד עם לחצים ורגשות קשים בצורה בריאה.

4. פיתוח קבוצות תמיכה בריאות:

יצירת קבוצות תמיכה חיוביות שבהן המטופל יכול להרגיש שייך ומקובל ללא תלות בהתנהגויות ממכרות. קבוצות תמיכה כאלו מספקות סביבה תומכת ומחזקת, ומעודדות הזדהות עם אנשים שחיים חיים בריאים ומאוזנים.

מנגנון ההזדהות הוא חלק חשוב בהבנת התמכרויות וכיצד הן מתפתחות ומתמשכות. טיפול שמבוסס על הבנת תהליכי ההזדהות יכול לעזור למטופלים לפתח זהות עצמית בריאה ולמצוא דרכים חלופיות להתמודד עם קשיים ורגשות, ובכך להוביל להחלמה ושיקום.

חזרה כפייתית והתמכרות

החזרה הכפייתית (Repetition Compulsion) היא מושג פסיכואנליטי המתאר את הדחף הלא מודע של האדם לחזור שוב ושוב על דפוסים של חוויות עבר, במיוחד אם הן היו טראומטיות או כואבות, בתקווה לתקן אותן או להתמודד איתן בצורה שונה. התופעה הזו מהווה חלק מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, במיוחד בהקשרים של טראומה והתמכרות.

חזרה כפייתית והתמכרות

בהקשר של התמכרות, חזרה כפייתית יכולה להסביר מדוע אנשים ממשיכים לחזור על דפוסי השימוש בחומרים ממכרים, גם כשהם יודעים שההתנהגות מזיקה להם. החזרה הכפייתית יכולה לנבוע ממספר גורמים פסיכולוגיים:

1. שחזור טראומה:

אנשים שעברו טראומות בעבר עשויים לחוות דחף לחזור על החוויות הטראומטיות באופן לא מודע. השימוש בחומרים ממכרים יכול להיות ניסיון לשחזר את הטראומה במטרה להתמודד איתה או לשלוט בה בצורה שונה. לדוגמה, אדם שעבר התעללות עשוי לפנות לסמים כדי לחוות מחדש את הכאב ולנסות לשלוט בו, במקום להיות קורבן פסיבי.

2. ניסיון לתיקון עצמי:

חזרה כפייתית עשויה להיות ניסיון לא מודע לתקן את החוויות הכואבות מהעבר. על ידי חזרה על ההתנהגויות הממכרות, האדם מנסה להתמודד עם התחושות הקשות ולהגיע לתוצאה אחרת, חיובית יותר. זה יכול להיות ניסיון לחוות מחדש את הכאב בתקווה שהפעם הוא יוכל לשלוט בו או להבין אותו טוב יותר.

3. מנגנוני הגנה:

החזרה הכפייתית יכולה לפעול כמנגנון הגנה שמונע מהאדם להתמודד עם רגשות ותחושות שלא ניתן לשאת אותם. על ידי חזרה על ההתנהגות הממכרת, האדם נמנע מלהתמודד עם הכאב הרגשי המקורי. ההתנהגות הממכרת מספקת הקלה זמנית שמגינה על האדם מהתמודדות עם רגשותיו העמוקים.

4. חזרה על דפוסים משפחתיים:

דפוסים של חזרה כפייתית יכולים להיות חלק מהדינמיקה המשפחתית. אנשים עשויים לחזור על דפוסי ההתמכרות שהם ראו אצל הוריהם או בני משפחתם כדרך להתמודד עם קשיים ולהזדהות עם משפחתם. החזרה על הדפוסים המשפחתיים מאפשרת לאדם להישאר בקשר רגשי עם המשפחה גם במחיר של התנהגות ממכרת.

דוגמאות לחזרה כפייתית בהתמכרויות:

1. שחזור התעללות או הזנחה בילדות:

אדם שעבר התעללות פיזית או רגשית בילדותו עשוי לפנות לסמים או לאלכוהול כמבוגר כחלק מהניסיון לשחזר את החוויות ולהתמודד איתן בצורה אחרת. השימוש בחומרים יכול להיות ניסיון לחוות מחדש את הכאב באופן מבוקר יותר.

2. התמודדות עם אובדן או אבל:

אדם שאיבד מישהו קרוב עשוי לחזור שוב ושוב לשימוש בחומרים ממכרים בניסיון להקהות את תחושת האובדן והכאב. החזרה על ההתנהגות הזו יכולה להיות דרך להתמודד עם האבל בצורה לא מודעת.

3. חזרה על דפוסים של יחסים פגומים:

אנשים עשויים לחזור על דפוסים של יחסים פגומים שהם חוו בעבר, ולחפש ניחומים בחומרים ממכרים. לדוגמה, אדם שעבר פרידות כואבות עשוי להשתמש בחומרים כמנגנון התמודדות בכל פעם שהוא מתחיל מערכת יחסים חדשה או חווה קושי רגשי.

השלכות החזרה הכפייתית על הטיפול בהתמכרויות

הבנת תופעת החזרה הכפייתית חשובה מאוד לטיפול יעיל בהתמכרויות. הנה כמה דרכים שבהן הטיפול יכול להתמודד עם החזרה הכפייתית:

1. העלאת המודעות לדפוסים חוזרים:

המטפל מסייע למטופל לזהות ולהבין את הדפוסים החוזרים בחייו, וכיצד הם קשורים לחוויות העבר. העלאת המודעות מאפשרת למטופל לראות את הקשרים הלא מודעים ולהתחיל לעבוד על שינוי הדפוסים הללו.

2. עבודה על הטראומות מהעבר:

הטיפול עוסק בעיבוד הטראומות מהעבר ובמציאת דרכים חדשות להתמודד איתן. עבודה זו כוללת תהליך של עיבוד הרגשות הקשים והבנה כיצד הם משפיעים על ההתנהגות בהווה.

3. פיתוח כישורי התמודדות חדשים:

המטפל עוזר למטופל לפתח כישורי התמודדות חדשים ובריאים יותר שמחליפים את ההתנהגות הממכרת. הכישורים הללו יכולים לכלול טכניקות לניהול רגשות, פתרון בעיות ובניית מערכות תמיכה חברתיות.

4. יצירת סביבה תומכת:

יצירת סביבה תומכת שבה המטופל יכול לחוות חוויות חיוביות ומחזקות היא חלק חשוב מהטיפול. סביבה זו כוללת תמיכה ממשפחתו, חברים, וקבוצות תמיכה, המסייעים למטופל לשבור את הדפוסים הכפייתיים ולמצוא דרכים חדשות ובריאות להתמודד עם הקשיים.

החזרה הכפייתית היא תופעה מרכזית בהבנת התמכרויות, והיא מסבירה מדוע אנשים חוזרים על דפוסים מזיקים למרות המודעות לנזק שהם גורמים. טיפול המבוסס על הבנת החזרה הכפייתית יכול לסייע למטופלים לזהות את הדפוסים החוזרים, לעבד את הטראומות מהעבר ולפתח דרכים חדשות ובריאות להתמודדות עם רגשות וקונפליקטים, ובכך להוביל להחלמה ושיקום.

חרדה דפרסיבית והיחס להתמכרויות

החרדה הדפרסיבית (Depressive Anxiety) היא מושג מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית של מלאני קליין וממשיכיה. מושג זה מתייחס לסוג של חרדה שמקורה בתחושות עמוקות של אשמה, עצב ואובדן, והיא מופיעה לעיתים קרובות בעקבות חוויות של פגיעה בקשרים הראשוניים עם אובייקטים אהובים. החרדה הדפרסיבית קשורה לתחושות של חוסר ערך עצמי ופחד מפני אובדן אהבה ותמיכה.

חרדה דפרסיבית והיחס להתמכרויות

בהקשר של התמכרויות, החרדה הדפרסיבית משחקת תפקיד מרכזי בהבנה של הדחפים והגורמים הפסיכולוגיים שמובילים לשימוש בחומרים ממכרים או להתנהגויות ממכרות. הנה כמה דרכים שבהן החרדה הדפרסיבית קשורה להתמכרויות:

1. התמודדות עם תחושות של אובדן ואשמה:

אנשים הסובלים מחרדה דפרסיבית חווים תחושות עמוקות של אובדן ואשמה, בין אם מדובר באובדן ממשי של אדם אהוב או באובדן סימבולי של אהבה ותמיכה. השימוש בחומרים ממכרים עשוי להיות דרך להתמודד עם התחושות הקשות הללו ולהקהות את הכאב הנפשי.

2. בריחה מהכאב הרגשי:

החרדה הדפרסיבית מלווה לעיתים קרובות בתחושות של כאב רגשי עז, והאדם עשוי לפנות לחומרים ממכרים כדרך לברוח מהכאב ולהקל עליו. החומרים הממכרים מספקים הקלה זמנית ומידית מהכאב, אך בהמשך מחזקים את הדפוס ההתמכרותי.

3. הימנעות מהתמודדות עם רגשות עמוקים:

אנשים עם חרדה דפרסיבית עשויים להימנע מהתמודדות עם רגשותיהם העמוקים ביותר, מחשש שהם יציפו אותם ויהפכו לבלתי נסבלים. ההתמכרות מאפשרת להם להימנע מהתמודדות ישירה עם הרגשות הללו ולהישאר במעגל של הכחשה והדחקה.

4. שחזור חוויות פגומות מהעבר:

החרדה הדפרסיבית קשורה לעיתים קרובות לחוויות פגומות מהעבר, במיוחד בקשרים הראשוניים עם ההורים או דמויות מטפלות אחרות. אנשים עשויים לחוות דחף לשחזר את החוויות הללו באמצעות שימוש בחומרים ממכרים, בניסיון לתקן או להתמודד עם התחושות הפגומות.

5. תחושת חוסר ערך עצמי וחיפוש אחר נחמה:

תחושת חוסר ערך עצמי היא חלק בלתי נפרד מהחרדה הדפרסיבית. אנשים עשויים לפנות לחומרים ממכרים בניסיון למצוא נחמה וביטחון זמני, תוך שהם מחפשים להימלט מהתחושות הקשות של חוסר הערך והייאוש.

דוגמאות לחרדה דפרסיבית והתמכרויות

1. אובדן הורה בילדות:

אדם שאיבד הורה בגיל צעיר עשוי לחוות תחושות עמוקות של אובדן ואשמה. החרדה הדפרסיבית הנובעת מהאובדן הזה יכולה להוביל לשימוש בחומרים ממכרים בניסיון להקל על הכאב ולהקהות את התחושות הקשות.

2. חוויות של דחייה וביקורתיות בילדות:

ילדים שגדלו בסביבה ביקורתית או דוחה עשויים לפתח חרדה דפרסיבית עמוקה. כשהם מתבגרים, הם עשויים לפנות להתמכרויות כדרך להתמודד עם התחושות של חוסר ערך עצמי ואובדן התמיכה.

3. פרידה כואבת ממערכת יחסים:

אדם שחווה פרידה כואבת ממערכת יחסים משמעותית עשוי לפתח חרדה דפרסיבית. השימוש בחומרים ממכרים יכול להיות ניסיון להקהות את הכאב ולברוח מהתחושות הקשות של אובדן ואשמה.

השלכות החרדה הדפרסיבית על הטיפול בהתמכרויות

הבנת החרדה הדפרסיבית היא קריטית לטיפול יעיל בהתמכרויות. הנה כמה דרכים שבהן ניתן להתמודד עם החרדה הדפרסיבית בטיפול:

1. עיבוד רגשי והתמודדות עם רגשות עמוקים:

המטפל מסייע למטופל להתמודד עם התחושות העמוקות של אובדן ואשמה, ולעבד את הכאב הרגשי בצורה בטוחה ומובנית. התהליך הזה מאפשר למטופל לחוות ולהבין את הרגשות הללו מבלי לפנות לחומרים ממכרים כהתמודדות.

2. בניית תחושת ערך עצמי:

המטפל עובד עם המטופל על פיתוח תחושת ערך עצמי וביטחון עצמי. העבודה הזו כוללת חיזוק הכישורים החברתיים והאישיים של המטופל, ועידוד תחושת הישגים והצלחה בתחומים שונים בחיינו.

3. פיתוח כישורי התמודדות בריאים:

המטפל מסייע למטופל לפתח כישורי התמודדות בריאים ומאוזנים יותר, כמו טכניקות לניהול רגשות, פתרון בעיות ובניית מערכות תמיכה חברתיות. הכישורים הללו מאפשרים למטופל להתמודד עם החרדה הדפרסיבית בצורה בריאה ויעילה יותר.

4. עבודה על הקשרים המשפחתיים והחברתיים:

חלק מהטיפול כולל עבודה על הקשרים המשפחתיים והחברתיים של המטופל, במטרה לשפר את התמיכה הרגשית שהוא מקבל ולהפחית את תחושת הבדידות והניכור.

החרדה הדפרסיבית משחקת תפקיד מרכזי בהתפתחות ובהתמשכות של התמכרויות. הטיפול בהתמכרויות צריך להתמקד בהבנת התחושות העמוקות של אובדן ואשמה, ולעבוד על פיתוח כישורי התמודדות בריאים ושיפור תחושת הערך העצמי. באמצעות תהליך זה, המטופלים יכולים להתגבר על הדחף להשתמש בחומרים ממכרים ולהשיג תחושת רווחה נפשית ואיזון בחייהם.

צרו איתנו קשר

פנו אלינו עם כל השאלות שיש לכם

נשמח לשוחח איתך! אל תהסס/י לפנות אלינו עם כל שאלה שיש לכם.

צור קשר

קבע פגישת ייעוץ חינם

קבע פגישת ייעוץ חינם עם הצוות שלנו ובוא נגרום לדברים לקרות!