אלן ווטס על דאואיזם ופאסיביות | לימודי טראומה והתמכרויות
אלן ווטס על דאואיזם ופאסיביות
הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי
גמילה במרכז הוליסטי יוקרתי בתאילנד ובישראל
ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
אלן ווטס על דאואיזם ופאסיביות
הדאואיזם מציע גישה ייחודית להבנת העולם והמציאות, המבוססת על עקרונות של ספונטניות, זרימה טבעית וקבלה. על פי תפיסה זו, המציאות כולה היא תהליך מתמשך ובלתי נפרד, ללא הבחנה אמיתית בין פנימי לחיצוני, עבר להווה או סיבה לתוצאה. הדאו, או הדרך, הוא המהלך הספונטני והמושלם של הטבע עצמו, שאינו דורש מאמץ, שליטה או התערבות מצד האדם.
מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד
"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."
תקציר המאמר: אלן ווטס על דאואיזם
הדאואיזם מציע גישה ייחודית להבנת העולם והמציאות, המבוססת על עקרונות של ספונטניות, זרימה טבעית וקבלה. על פי תפיסה זו, המציאות כולה היא תהליך מתמשך ובלתי נפרד, ללא הבחנה אמיתית בין פנימי לחיצוני, עבר להווה או סיבה לתוצאה. הדאו, או הדרך, הוא המהלך הספונטני והמושלם של הטבע עצמו, שאינו דורש מאמץ, שליטה או התערבות מצד האדם.
הבנת הדאו מחייבת שחרור מתפיסות מוקדמות ומהרגלי מחשבה מובנים. במקום לנסות ולפענח את העולם דרך קטגוריות שכליות, הדאואיזם מזמין להתבונן במציאות בתמימות של תינוק, קשוב ופתוח לחוויה הבלתי אמצעית של הרגע. כאשר משתחררים מהצורך להבין, לשפוט או לכוון, מתגלה הטבע האמיתי של הדברים כפי שהם – בתנועה מתמדת, נובעים זה מתוך זה ברצף אינסופי.
הסדר הטבעי של הדאו אינו סימטרי או ניתן להגדרה במונחים פשוטים. בדומה לעורקי העץ או לזרימת המים, יש בו מורכבות וחיוניות שאינן ניתנות לתפיסה בחשיבה לוגית גרידא. העיקרון המרכזי הוא עקרון הזרימה והשינוי המתמיד, כאשר כל רגע נוכחי מכיל בתוכו את המקור והתכלית של הכל. במובן זה, הזמן אינו ליניארי, והעבר וההווה אינם נפרדים אלא משתלבים זה בזה.
ההבנה העמוקה של הדאו מובילה לגישה של פסיביות חיובית, הנובעת מתוך הכרה בחוסר האפשרות והצורך לשלוט במציאות. במקום להיאבק ולכפות את הרצון האישי, האדם הדאואיסטי שואף להתאים את עצמו לקצב הטבעי של החיים, בדומה לאומן הלחימה המנצל את כוחו של היריב מבלי להתנגד לו ישירות. על ידי קבלה של מה שהוא וויתור על שליטה מיותרת, מושגת האפקטיביות והעוצמה האמיתית.
הפסיביות הזו אינה מטרה בפני עצמה, אלא תולדה טבעית של הבנה והתמסרות לדאו. כאשר האדם מרפה מהמאמץ המודע ומאפשר לעצמו להתמזג עם המציאות, מתגלה האנרגיה הספונטנית שהיא מקור הפעולה האמיתית. בדומה לצמיחתו של זרע או להתפתחותו של עובר, השינוי מתרחש מעצמו, ללא צורך בהתערבות חיצונית.
החתירה המתמדת לגובה ולהישגים, הנפוצה כל כך בתרבות המודרנית, עומדת בניגוד לדרך הדאו. במקום לשאוף תמיד קדימה ולמעלה, יש ערך בהתמקדות בבסיס, במה שנתפס כנמוך ופשוט. העוצמה והיציבות נובעות דווקא מהספיגה וההתמסרות, בדומה למים הזורמים תמיד אל עבר החללים הנמוכים. האדם המוצא את מקומו הטבעי ומשתלב בהרמוניה של החיים, מגלה את החופש והשמחה האמיתיים.
תרגול הדאו מחייב טיפוח של מודעות שקטה ונינוחה. מתוך השתיקה הפנימית עולה החוכמה הטבעית, המכוונת את האדם בנתיב ההתפתחות המדויק לו. הדאואיזם מזמין אותנו להתבונן בחיים בראייה רחבה ומקיפה, הרואה את הטוב בכל מה שקורה ונמנעת משיפוטיות מחמירה. בקבלה עמוקה של העולם כפי שהוא טמון המפתח לחיים של שלמות ושלווה.
הדאו - הדרך הספונטנית של הטבע
הדאו – הדרך הספונטנית של הטבע
הדאואיזם, אחד הזרמים הפילוסופיים והרוחניים העתיקים והמשפיעים ביותר בסין, מציע השקפת עולם ייחודית המבוססת על עקרונות של ספונטניות, זרימה טבעית וקבלה. התפיסה המרכזית של הדאואיזם היא שהמציאות כולה היא תהליך אחדותי ובלתי נפרד, שבו אין הבחנה אמיתית בין פנימי וחיצוני, עבר והווה, או סיבה ותוצאה. הדאו, שפירושו בסינית "הדרך", הוא המהלך הטבעי והמושלם של היקום עצמו, המתרחש באופן ספונטני וללא מאמץ או התערבות מצד האדם.
שחרור מתפיסות מוקדמות
כדי להבין באמת את הדאו ולחיות בהתאם לעקרונותיו, נדרש שחרור מהנחות יסוד ומרגלי חשיבה מוכרים. במקום לנתח ולפרש את העולם באמצעות קטגוריות שכליות ומילוליות, הדאואיזם מעודד אותנו לחזור לראייה התמימה והישירה של תינוק, הקולט את המציאות כפי שהיא מבלי לסנן אותה דרך מסננים מושגיים. כאשר מרפים מהדחף להבין, לשפוט או לכוון את החוויה, מתאפשרת הבחנה בטבע האמיתי של הדברים כפי שהם – משתנים ונעים ללא הרף, נובעים ומתמזגים זה בזה ברצף דינמי ואינסופי.
הסדר האורגני של הדאו
הסדר הפנימי של הדאו שונה מאוד מהבנתנו הרגילה את המושג "סדר". בניגוד לארגון הסימטרי והלוגי שאנו מורגלים בו, לדאו יש מבנה אורגני ולא-ליניארי, בדומה למארג העורקים בעלה או לתנועת המים בנחל. יש בו עושר, עומק וחיוניות שקשה לתפוס באמצעות החשיבה הרציונלית לבדה. העיקרון הבסיסי של הדאו הוא הזרימה וההשתנות המתמדת, כאשר כל רגע ורגע מכיל בתוכו את השורשים והפירות של הכל. מנקודת מבט זו, הזמן אינו קו ישר של עבר, הווה ועתיד, אלא מעגל סבוך שבו כל הרגעים קשורים ומשפיעים זה על זה.
פסיביות חיובית
ההכרה בטבעו האמיתי של הדאו מולידה עמדה של פסיביות חיובית – לא אדישות או הימנעות מפעולה, אלא קבלה עמוקה של מגבלות השליטה וההכוונה האנושית. במקום להתעקש על רצונותינו האישיים ולנסות לכפות אותם על המציאות, מוטב לנו להתאים את עצמנו לקצב הטבעי של האירועים, כמו גולשים המתמסרים לגלי הים מבלי להיאבק בהם. דרך ההיענות וההתמזגות עם מה שקורה מאפשרת לפעול ביעילות רבה יותר, בדומה ללוחם המנצל את אנרגיית התנועה של יריבו.
הפסיביות הזו אינה נובעת מהחלטה שכלתנית או מאימון מכוון, אלא מהשתחררות בלתי אמצעית לדאו. כאשר מניחים בצד את המאמצים המלאכותיים ומרשים לעצמנו פשוט להיות, מתגלה הפעולה הספונטנית הנובעת מתוך ההוויה עצמה. בדומה לנביטת זרע או להתפתחות עובר, ההתהוות מתרחשת מאליה, מונעת על ידי דחף פנימי שאינו תלוי ברצון. האדם הדאואיסטי נושא עצמו בקלילות, נענה לנסיבות בגמישות וזורם עם החיים במקום להיאבק בהם.
כוחה של הענווה
בעולמנו המודרני, רווחת הנטייה לחתור תמיד קדימה ולמעלה, להשיג עוד ועוד הצלחות ולטפס בסולמות החברתיים. אך הדאואיזם מציע שדווקא בפנייה אל הבסיסי והיומיומי, במה שנדמה כשולי וזניח, נמצא עומק רב יותר. בדומה למים הזורמים תמיד אל הנקודה הנמוכה ביותר ומפרים את האדמה בדרכם, האדם החכם מוצא את מקומו הטבעי ומתמסר לתהליכי היסוד של החיים. העוצמה האמיתית נובעת לא מהתבלטות ושליטה, אלא מהיכולת לספוג, להכיל ולתמוך בזולת מבלי לאבד את המהות העצמית.
מודעות שקטה
הדאואיזם מדגיש את חשיבותה של איכות תודעה שקטה ורגועה, שאינה ממהרת למלא את עצמה ברעיונות ובפעילויות, אלא יודעת להישאר פתוחה ומקשיבה. מתוך השתיקה הזו יכולה לעלות החוכמה הטבעית והמדויקת השוכנת בתוך כל אחד מאיתנו, ולכוון אותנו בדרך הנכונה לנו. הדאו אינו מצוי רק בפסגות המרוחקות או בחוויות יוצאות הדופן, אלא בלב ההוויה הפשוטה, כאן ועכשיו. הוא מזמין אותנו להתבונן בעולם בעיניים רעננות, בלי שיפוטיות ובלי ציפיות, ולזהות בכל מה שמתרחש את הביטוי המושלם של התהליך האוניברסלי.
הזדהות עם השלם
ברובד העמוק ביותר, העמדה הדאואיסטית חורגת מהאגו ומהזהות הנפרדת לגמרי, ומזהה את העצמי עם המארג השלם של המציאות. במצב זה, נעלמות המחיצות בין אדם לסביבתו, מתפוגגת התחושה של צורך, מאמץ או חוסר, ועולה שמחה טהורה וקלילה הנובעת מעצם ההשתתפות במחזה הקסום של החיים. זו איננה חוויה רגעית או הישג חד פעמי, אלא דרך קיום שלמה הכרוכה בהתמסרות מתמדת לרגע, בהקשבה עדינה לתנועות הנשימה ובקבלה של כל מה שמופיע ונעלם בזרם התודעה.
סיכום
הדאואיזם פותח בפנינו שער להכרות מחודשת ומעמיקה עם המציאות, דרך עדשה חדשה של ספונטניות וקבלה. הוא מציע שחרור מהמאבק המתמיד לארגן ולשלוט בחיים, ומזמין אותנו לשחות עם הזרם במקום לנסות ללכת נגדו. דרך ההתבוננות השקטה והמפוכחת בטבע, נחשפות בפנינו האיכויות העמוקות של הדאו – תנועתו המעגלית, כוחו השקט וחוכמתו הטבועה בכל. ההיענות לקצב הטבעי מאפשרת לחיות חיים קלילים ומלאי השראה יותר, הנובעים מתוך חיבור פנימי ומודעות ערה. זוהי הזמנה להסיר את שכבות המיותר, לפשט את הקיום ולגלות את העושר הגלום בפשטות עצמה. בעולם רווי גירויים ודרישות, בו שוררת אווירה של תחרותיות ומתח מתמיד, הדאואיזם מזכיר לנו את האפשרות לחיות בטבעיות, בהרמוניה עם העולם ועם עצמנו. זוהי דרך חיים של חופש פנימי ושמחה שאינה תלויה בדבר – המתנה הגדולה של הדאו.
תלמדו עם המקצוענים ביותר
מסלולי הלימודים של טאותרפיה
תובנות מרכזיות
1. העולם קורה מעצמו, ללא הבחנה בין פנימי לחיצוני.
2. הדאו הוא הדרך הספונטנית של הטבע.
3. העבר הוא תוצאה של ההווה, ולא ההיפך.
4. הסדר האמיתי הוא א-סימטרי ובלתי ניתן להגדרה.
5. פסיביות היא שורש הפעולה.
6. מים מסמלים את הדאו בזרימתם הטבעית.
7. העמדה הבסיסית והנמוכה היא החזקה ביותר.
8. פסיביות אינה מטרה, אלא תוצאה של הבנה עמוקה.
9. אנרגיה אמיתית מגיעה ממנוחה ושקט מנטלי.
10. השקט הפנימי מאפשר לחוות את העולם ללא הפרדה.
עצות מעשיות
1. השהו את השיפוטיות וחזרו לתודעה של תינוק, החווה את העולם ללא תיוג.
2. הרפו מהצורך לשלוט ולכוון, ואפשרו לדברים לקרות מעצמם.
3. שימו לב לדממה שביסוד כל הצלילים, ולמקור שממנו הכל נובע.
4. למדו מדפוסי הזרימה בטבע והשתדלו לא להילחם בהם.
5. טפחו עמדה של ענווה וקבלה, במקום שאיפה תמידית לגובה ולשליטה.
6. מצאו זמן להרפיה ושקט, המאפשרים את הצמיחה הספונטנית של האנרגיה.
בחן את תודעתך:
1. הקדישו מספר דקות בכל יום להתבוננות שקטה בנשימה, מבלי לנסות לשנות דבר.
2. בחרו פעילות יומיומית (כמו שטיפת כלים) ונסו לבצע אותה מתוך תשומת לב מלאה, ללא מחשבות על העבר או העתיד.
3. צאו לטיול בטבע והקשיבו לצלילים מסביב, שימו לב לדפוסים ולצורות שאתם פוגשים.
4. כאשר אתם חווים קושי או תסכול, קחו רגע לפני שאתם מגיבים ושאלו את עצמכם: מה קורה כאן בפועל? האם ניתן להרפות במקום להיאבק?
5. התנסו בתרגילי תנועה רכים וזורמים, כמו טאי צ'י או יוגה, ונסו להרגיש את ההבדל בין מאמץ לזרימה טבעית.
