פרופ' ג'ורדון פיטרסון – כדורי המרשם כמעט הרגו אותי
כדורי המרשם כמעט הרגו אותי
הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי
גמילה במרכז הוליסטי יוקרתי בתאילנד ובישראל
ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
פרופ' ג'ורדון פיטרסון - כדורי המרשם כמעט הרגו אותי
מאז 2016, הפרופסור נטל בנזודיאזפינים שנרשמו על ידי רופא המשפחה כסיוע לשינה ותרופה נגד חרדה. הם נלקחו בהתאם למרשם, פעמיים ביום, במינון נמוך של 0.25 מ"ג. למרות שנראו כתרופות בטוחות יחסית, הבנזודיאזפינים הביאו עם הזמן לתסמינים כמו חולשה בצד שמאל, תחושת ניתוק מהסובבים וירידה ביכולת לחוות שמחה. כשהחרדה התגברה והמינון הועלה, המצב רק הלך והחמיר.
מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד
"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."
הפסקת השימוש בבנזודיאזפינים ללא ירידה הדרגתית הובילה לסבל עצום
מאז 2016, הפרופסור נטל בנזודיאזפינים שנרשמו על ידי רופא המשפחה כסיוע לשינה ותרופה נגד חרדה. הם נלקחו בהתאם למרשם, פעמיים ביום, במינון נמוך של 0.25 מ"ג. למרות שנראו כתרופות בטוחות יחסית, הבנזודיאזפינים הביאו עם הזמן לתסמינים כמו חולשה בצד שמאל, תחושת ניתוק מהסובבים וירידה ביכולת לחוות שמחה. כשהחרדה התגברה והמינון הועלה, המצב רק הלך והחמיר.
הפסקת השימוש בבנזודיאזפינים ללא ירידה הדרגתית הובילה לסבל עצום. רמות החרדה הגיעו לשיאים בלתי נסבלים והופיעה אקתיזיה, תחושה מתמדת של דקירות או צריבה שאינה מרפה לרגע. הפרופסור לא הצליח לשבת, לשכב או להירגע. תחושת הייסורים הבלתי פוסקת הייתה בלתי נתפסת. מרפאות גמילה לא הצליחו להציע פתרון יעיל והמצב הלך והידרדר.
ההשפעה של הבנזודיאזפינים על חייו הפכה ברורה רק בדיעבד. חוץ מהתלות הפיזית, הם יצרו מחסום רגשי ותחושת בידוד מהסובבים, במיוחד מבנו. גם החולשה השרירית וירידה בתפקוד הקוגניטיבי היו תוצאה של השימוש בהם. הקשיים הגיעו עד כדי אובדן היכולת להקליד, לעלות במדרגות או אפילו לזכור איך לשכב במיטה.
התמיכה העצומה ממשפחה וחברים הייתה קריטית בתהליך ההחלמה, אך לא תמיד הספיקה לבדה. בסופו של דבר, טיפול במרפאה מתמחה בסרביה הצליח לייצב את המצב ולהקל על התסמינים הקשים ביותר. הפרופסור מדגיש שתלות בבנזודיאזפינים היא מגפה שקטה שעלולה להיות גרועה יותר מהמשבר האופיואידי. השימוש בהם מעבר לכמה שבועות מהווה סכנה משמעותית לתלות קשה ותהליך גמילה ממושך ומייסר.
מסר מרכזי מהסיפור הוא שגם אנשים חכמים, בעלי ידע מקצועי, אינם חסינים מפני טעויות ונפילות בחיים. זוהי תובנה חשובה לזכור ולהפנים, במיוחד בהקשר של התמכרויות. חשיבה ביקורתית, עצות ממומחים ותמיכה בלתי מתפשרת מהסובבים הם מפתח לצליחת משברים אישיים קשים מסוג זה.
לבסוף, הפרופסור מעוניין להשתמש בפלטפורמה שלו כדי להעלות מודעות לסכנות הטמונות בבנזודיאזפינים ולמנוע מאחרים את הסבל שהוא עבר. הוא מאמין שהעלאת הנושא לשיח הציבורי חיונית כדי לצמצם את היקף הבעיה ולספק תמיכה נדרשת לאלו הנאבקים עם תלות והתמכרות.
בנזודיאזפינים: תרופה מרשם נפוצה עם סיכונים חבויים
בשנת 2016, הפרופסור החל ליטול בנזודיאזפינים, תרופות מרשם נפוצות שנרשמו על ידי רופא המשפחה ככלי סיוע לשינה ולהפגת חרדה. הוא נטל אותן בקפידה על פי ההנחיות, פעמיים ביום במינון נמוך של 0.25 מ"ג. למרות שבנזודיאזפינים נחשבו לתרופות בטוחות יחסית, עם הזמן החלו להופיע תסמינים מדאיגים כמו חולשה בצד שמאל של הגוף, תחושת ניתוק מהסובבים וקושי לחוות רגשות חיוביים כמו שמחה. מה שנראה בהתחלה כפתרון תרופתי סביר, הפך בהדרגה לבעיה מעיקה ומדאיגה.
ההסלמה: כאשר העלאת המינון מחמירה את המצב
כאשר רמות החרדה של הפרופסור עלו, הוא ביקש מהרופא להגדיל את מינון הבנזודיאזפינים בתקווה לשלוט בתסמינים. אולם, בניגוד לציפיות, העלאת המינון רק החמירה את המצב. החרדה הפכה קשה יותר ובלתי נשלטת. התברר כי הגוף שלו פיתח תגובה פרדוקסלית לתרופה, כאשר מנות גבוהות יותר מביאות להחמרה של התסמינים במקום להקלה. זו הייתה נקודת מפנה מכרעת שהובילה אותו להבנה כי עליו להפסיק את השימוש בבנזודיאזפינים לחלוטין, אך הדרך לשם לא הייתה קלה.
הגמילה: סבל בל יתואר וייסורים בלתי פוסקים
ההחלטה להפסיק את נטילת הבנזודיאזפינים ללא ירידה הדרגתית במינון הייתה בעלת השלכות הרסניות. הפרופסור חווה רמות חרדה שהגיעו לשיאים בלתי נסבלים, מעבר לכל מה שהכיר בעבר. בנוסף, הופיעה אצלו אקתיזיה, מצב בו מתעוררת תחושה מתמדת של דקירות חשמליות או צריבה חדה שאינה מרפה לרגע. הוא לא הצליח לשבת, לשכב או למצוא מנוחה מהכאב הבלתי פוסק. האקתיזיה הייתה מענה מתמשך שגרמה לסבל עצום. הפרופסור מתאר אותה כתחושה של להצליף על ידי שוט, ללא הפסקה, ללא יכולת להימלט מהכאב. גם אם היה קם ומתחיל לזוז, זה לא הביא הקלה של ממש. זו הייתה תקופה אפלה של ייסורים בלתי נתפסים.
חיפוש אחר פתרונות: המסע בין מרפאות הגמילה
בניסיון למצוא מזור למצבו הקשה, הפרופסור פנה למרפאות גמילה מתמחות. הוא ציפה למצוא שם פתרון יעיל שיקל על תהליך הגמילה ויאפשר לו להשתחרר מההתמכרות לבנזודיאזפינים. אולם, המרפאות לא הצליחו לספק מענה הולם לבעיה. הן הציעו בעיקר להחליף בין סוגים שונים של בנזודיאזפינים, מה שלא היה יעיל משום שכולם פעלו על אותו מנגנון בגוף. הפרופסור יצא מהמרפאות כשמצבו אף החמיר. הפסיכיאטרים שבהם התייעץ העריכו שהאקתיזיה עלולה להימשך אפילו שנתיים. המחשבה על סבל כה ממושך הייתה מעבר לגבול הנסבל. הוא הבין שעליו להמשיך ולחפש פתרון, אך התהליך היה מתסכל ורווי אכזבות.
השפעות הבנזודיאזפינים על החיים: ההשלכות המלאות מתגלות בדיעבד
למרות שהפרופסור היה ער לתלות הפיזית שפיתח לבנזודיאזפינים, ההשפעה העמוקה שלהן על חייו הפכה ברורה רק בדיעבד. מעבר לתסמינים הגופניים, הבנזודיאזפינים יצרו מחסום רגשי ותחושת בידוד מהאנשים הקרובים אליו, במיוחד מבנו. הם גרמו לירידה משמעותית ביכולת שלו לחוש חיבור אמיתי ועמוק עם יקיריו. בנוסף, הופיעה אצלו חולשה שרירים תמוהה וירידה בכישורים הקוגניטיביים. הקושי הגיע עד כדי אובדן היכולת לבצע פעולות בסיסיות כמו הקלדה במקלדת, עלייה במדרגות ואפילו השכיבה במיטה בלילה. הבנזודיאזפינים השפיע על כל תחום בחייו באופן הרסני.
כוחה של תמיכה: משפחה וחברים כעוגן בסערה
לאורך כל תהליך הגמילה הקשה, התמיכה העצומה שהפרופסור קיבל ממשפחתו וחבריו הייתה גורם מכריע בהחלמה שלו. הוא מתאר זאת כ"מבול של תמיכה" שהפתיע אותו בעוצמתו. חברים ובני משפחה התגייסו לצידו מעבר לכל ציפייה, סייעו בכל המובנים ועמדו לצידו ברגעים האפלים ביותר. הוא מדגיש שגם אם היו להם חילוקי דעות בנושאים שונים, הם שמו הכל בצד והתמקדו בלהיות שם בשבילו. אמנם התמיכה לבדה לא יכלה להעלים את הייסורים הפיזיים, אך היא נתנה לו כוח להמשיך להיאבק ולא לוותר. הסיוע המסור של המעגל הקרוב היה חיוני בשמירה על שפיות ותקווה.
פריצת דרך: הטיפול המתמחה שהפך את הקערה על פיה
לאחר גלגולים רבים בין מרפאות וניסיון טיפולים כושלים, הפרופסור הגיע לבסוף למרפאה מתמחה בסרביה. שם, בהנהגת מרדים מנוסה, הצוות הרפואי הצליח לשנות את הרכב התרופות באופן שהוביל לשיפור משמעותי במצבו. תוך זמן קצר, מרבית התסמינים הקשים נעלמו. הפרופסור עדיין חש חולשה מסוימת, אך הוא שב ליכולת לחשוב בבהירות ולתפקד באופן רגיל. השינוי היה מפתיע בפתאומיות ובמהירות שלו, כמעט בלתי ייאמן. למרות שהיה עדיין חשש שמא השיפור יתברר כזמני, הפרופסור מצא את עצמו מלא תקווה מחודשת. זו הייתה נקודת מפנה קריטית במסע שלו.
בנזודיאזפינים: מגפה שקטה וקטלנית מהתמכרות לאופיואידים
דרך ההתמודדות האישית עם גמילה מבנזודיאזפינים, הפרופסור הגיע להבנה עמוקה לגבי הסכנה האורבת בשימוש בתרופות אלו. הוא מדגיש שזו מגפה שקטה וחמקמקה, שעלולה להיות אפילו גרועה יותר מהמשבר הנגרם מהתמכרות לאופיואידים. בנזודיאזפינים ניתנים במרשם רופא בקלות יחסית ונתפסים כבטוחים לשימוש, אך מסתבר שנטילתם מעבר לכמה שבועות בודדים מהווה סיכון משמעותי להתפתחות תלות. ההסתברות לכך עומדת על כ-50% כבר לאחר חודש, והיא עולה משמעותית ככל שהשימוש נמשך. המשמעות היא שחלק עצום מהמטופלים בבנזודיאזפינים צפויים להפוך תלויים בהם ולחוות תהליך גמילה ממושך ומייסר. הפרופסור מאמין שיש להעלות מודעות ציבורית לנושא ולהזהיר מפני הנזקים הפוטנציאליים הטמונים בשימוש יתר בתרופות אלו.
לקחים לחיים: שום אדם אינו חסין מפני שגיאות וקשיים
בראייה לאחור על הניסיון שלו, הפרופסור מכיר בכך שגם אנשים משכילים ובעלי ידע רחב יכולים ליפול קורבן לתלות בתרופות. הוא עצמו, כפסיכולוג וחוקר התמכרויות, לא היה מודע מספיק לסיכונים וכעת מבקש לחלוק את לקחיו האישיים כדי למנוע מאחרים לעבור חוויה דומה. המסר המרכזי הוא שאיש אינו חסין מטעויות, נפילות ואסונות בחיים. זו תובנה חשובה בפני עצמה, אך היא הופכת קריטית כשמדובר בהתמכרות. הפרופסור מדגיש את החשיבות של חשיבה ביקורתית, בדיקה מעמיקה, התייעצות עם מומחים, אך לא פחות מכך – תמיכה אמיתית ואוהבת מהסביבה הקרובה. אלו הם המפתחות לצלוח משברים אישיים עמוקים מבלי לאבד את הדרך.
הפצת המסר: שימוש בפלטפורמה כדי למנוע סבל מאחרים
מתוך הכרה במשמעות של החוויה שעבר, הפרופסור שואף כעת להשתמש בפלטפורמה הציבורית שלו כדי להעלות מודעות לסכנות הטמונות בשימוש יתר בבנזודיאזפינים. הוא מקווה שחשיפת הסיפור האישי שלו, על כל הקשיים והכאבים הכרוכים בו, תסייע למנוע מאנשים אחרים את הסבל שהוא נאלץ לעבור. המטרה היא שאנשים העומדים בפני אתגרים דומים יוכלו להיעזר בניסיון שלו, לקבל את ההכוונה והעצות הנחוצות, ואולי בעיקר – לדעת שהם לא לבד במערכה. בסופו של דבר, הפרופסור רואה בהבאת הנושא למודעות הציבור שליחות חשובה, שיכולה לייצר שינוי אמיתי בהיקף הבעיה ובמענה שניתן לאנשים המתמודדים איתה יום יום.
תלמדו עם המקצוענים ביותר
מסלולי הלימודים של טאותרפיה
תובנות מרכזיות :
1. בנזודיאזפינים הם תרופות נפוצות שנרשמות בקלות, אך הן לא בטוחות לשימוש מעבר לשבועיים עד חודש.
2. הפסקת שימוש בבנזודיאזפינים לאחר תלות יכולה להוביל לסבל עצום ותסמינים קשים של גמילה.
3. תסמיני הגמילה מבנזודיאזפינים יכולים לכלול רמות חרדה גבוהות בצורה בלתי נסבלת ומצב הנקרא אקתיזיה.
4. השימוש בבנזודיאזפינים יכול ליצור חסם רגשי ובידוד חברתי, במיוחד מבני משפחה קרובים.
5. גמילה מבנזודיאזפינים עלולה להיות גרועה יותר מהמגפה האופיואידית ולהוות אסון רפואי מושרה.
6. תמיכה ממשפחה וחברים היא קריטית בתהליך ההחלמה מתלות בבנזודיאזפינים.
7. ייעוץ רפואי לא תמיד מועיל או מדויק בכל הנוגע לטיפול בגמילה מבנזודיאזפינים.
8. תהליך הגמילה עלול לפגוע ביכולות קוגניטיביות בסיסיות כמו הליכה, הקלדה או אפילו שכיבה.
9. חשוב לחלוק מידע על הסכנות הכרוכות בשימוש ממושך בבנזודיאזפינים כדי למנוע סבל מיותר מאחרים.
10. אף אחד אינו חסין מפני טעויות או אסונות בחיים, וחשוב ללמוד מהניסיון של אחרים.
עצות מעשיות מהמאמר:
1. תהיו מודעים לסיכונים הכרוכים בנטילת בנזודיאזפינים לפרק זמן ממושך ואל תסמכו עליהם כפתרון לטווח ארוך.
2. אם אתם נמצאים בתהליך גמילה מבנזודיאזפינים, חפשו תמיכה ממשפחה, חברים ואנשי מקצוע.
3. היו מוכנים לכך שתהליך הגמילה עלול להיות קשה מאוד, אך זכרו שהוא זמני וכי תוכלו להתגבר עליו.
4. שמרו על תקשורת פתוחה עם יקיריכם לגבי המאבק שלכם והרגשות שאתם חווים לאורך הדרך.
5. אל תהססו לבקש עזרה מקצועית נוספת אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לה, גם אם ייעוץ קודם לא הועיל.
6. חלקו את הידע והניסיון שלכם עם אחרים כדי להעלות מודעות לסכנות הטמונות בשימוש ממושך בבנזודיאזפינים.
מנטרות לדיבור עצמי
1. אני חזק/ה מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הכרוכים בגמילה מבנזודיאזפינים ולצאת מהצד השני.
2. אני ראוי/ה לאהבה ותמיכה לאורך תהליך ההחלמה שלי, ואני אקבל אותן מהאנשים הקרובים אליי.
3. אני לא לבד במאבק הזה, ואני אלמד מהניסיון של אחרים תוך כדי נחישות להצליח.
בחן את תודעתך:
1. האם אתם נוטלים כרגע תרופות העלולות לגרום לתלות? קחו את הזמן לחקור את הסיכונים הפוטנציאליים והתייעצו עם הרופא שלכם לגבי חלופות בטוחות יותר.
2. בדקו את עצמכם לגבי סימני אזהרה של תלות, כגון צורך בשימוש מוגבר, תסמיני גמילה או השפעות שליליות על חייכם. אם זיהיתם בעיה, פנו לעזרה.
3. טפחו רשת תמיכה חזקה של משפחה וחברים שיכולים לעמוד לצידכם אם תתמודדו אי פעם עם אתגרים כמו גמילה מהתמכרות.
4. תרגלו חמלה כלפי עצמכם וכלפי אחרים המתמודדים עם קשיים, זכרו שכולנו בני אנוש הנתונים לטעויות ומצבי חיים מורכבים.
5. הפכו למודעים יותר לסכנות הטמונות בפתרונות שנראים מהירים וקלים לבעיות מורכבות. חפשו דרכים בריאות ובונות להתמודד עם אתגרי החיים.
