מחשבה היא לא עובדה – מתוך שיטת 12 הצעדים
מחשבה היא לא עובדה
הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי
מחשבה היא לא עובדה
ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
מחשבה היא לא עובדה
האם מחשבה היא עובדה? נושא המחשבה והחשיבה עוסק באופן שבו המוח שלנו מעבד מידע, יוצר הבנות, ומבצע פעולות שונות הקשורות לתהליכי המודעות והתפיסה שלנו. החשיבה היא תהליך מורכב שמאפשר לנו להתמודד עם בעיות, לקבל החלטות, ליצור תוכניות ולהבין את העולם סביבנו.
מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד
"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."
הגדרות ומונחים מרכזיים בנושא המחשבה
ד"ר מזרחי אברהם: "אין ריפוי לתפיסת עולם שיוצרת דיכאון, חרדה, סבל, התמכרויות, כדי להפסיק את הסבל צריך לשנות את תפיסת העולם והגישה לחיים"
1. חשיבה: תהליך קוגניטיבי שבו אנו משתמשים במידע קיים ליצירת רעיונות חדשים, לפתרון בעיות ולקבלת החלטות.
2. תפיסה: הדרך שבה אנו קולטים ומפרשים מידע מהסביבה באמצעות החושים.
3. מודעות: מצב שבו האדם מודע לעצמו, לסביבתו, למחשבותיו ולתחושותיו.
סוגי חשיבה
1. חשיבה ביקורתית: היכולת לנתח ולשפוט מידע בצורה אובייקטיבית ומתודולוגית.
2. חשיבה יצירתית: יצירת רעיונות חדשים ושונים, פתיחות למגוון אפשרויות ופתרונות מקוריים.
3. חשיבה לוגית: תהליך של הסקת מסקנות מבוססות על כללים ונוסחאות לוגיות.
4. חשיבה אנליטית: פירוק בעיות מורכבות לחלקים קטנים יותר והבנת הקשרים ביניהם.
תיאוריות ומודלים של חשיבה
1. המודל העיבוד הקוגניטיבי: מסביר כיצד המוח מעבד מידע מהחושים דרך זיכרון עבודה לזיכרון ארוך טווח.
2. תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה): חקר טבען של ידע ואמונה, כיצד אנו יודעים את מה שאנו יודעים.
3. תיאוריית הגשטלט: עוסקת בתפיסה ובאופן שבו אנו מזהים תבניות ושלמות מתוך חלקים שונים.
גורמים המשפיעים על החשיבה
1. גנטיקה וביולוגיה: מבנה המוח, הנוירונים והכימיה של המוח.
2. סביבה: החינוך, התרבות והחוויות שלנו משפיעים על דפוסי החשיבה שלנו.
3. רגשות: הרגשות יכולים להשפיע על אופן החשיבה, כמו למשל החלטות המתקבלות במצב של לחץ או חרדה.
4. מוטיבציה: הרצון והמטרות שלנו יכולים להניע אותנו לחשוב בצורה מסוימת או לכוון את מאמצינו בתחום מסוים.
טכניקות לשיפור החשיבה
1. מדיטציה ומיינדפולנס: תרגולים אלה יכולים לשפר את הקשב והמיקוד.
2. קריאה ולמידה: הרחבת הידע והבנת רעיונות חדשים.
3. תרגול חשיבה ביקורתית: פתרון בעיות וחשיבה על תרחישים שונים בצורה ביקורתית.
השלכות של חשיבה על בריאות הנפש
חשיבה בריאה ומאוזנת תורמת לבריאות הנפשית ולרווחה הכללית שלנו. חשיבה מעוותת או שלילית יכולה להוביל לבעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה. למידת דרכים לשפר את דפוסי החשיבה שלנו יכולה לסייע בשיפור איכות החיים.
ד"ר מזרחי אברהם: "מחשבות הן התמכרות קשה"
מייסד טאותרפיה ד"ר מזרחי מציג גישה ייחודית למחשבות, ומייחס להן משמעות עמוקה ורוחנית, המתארת אותן כמעין דיבוק והתמכרות. הנה כמה מהנקודות המרכזיות שהוא מעלה בנושא:
מחשבות כדיבוק והתמכרות
1. מחשבות כדיבוק: ד"ר מזרחי מתאר את המחשבות שלנו כדיבוק משום שהן שולטות בנו ומכתיבות את הדרך שבה אנו תופסים את המציאות. כאשר אנחנו מזדהים יותר מדי עם המחשבות שלנו, אנו נצמדים אל האגו ואנו מאבדים את הקשר עם הרגע הנוכחי ועם העצמי האמיתי שלנו.
2. המיינד האגו: ד"ר מזרחי מדבר רבות על המיינד האגו, על ריכוז עצמי, שהוא מכלול המחשבות, הזיכרונות והאמונות שלנו. האגו מונע על ידי פחד ורצון לשלוט, והוא המקור לסבל ולכאב שלנו. המיינד האגו משתמש במחשבות כדי ליצור תחושת זהות נפרדת מהעולם ומהאנשים סביבנו.
3. התמכרות למחשבות: כחסיד של 12 הצעדים מזרחי טוען שהמחשבות הן כמו סם שאנחנו מתמכרים אליו. אנו מבלים זמן רב בהתעסקות במחשבות על העבר או העתיד, מבלי לשים לב לרגע הנוכחי. ההתמכרות למחשבות מעניקה לנו חיים וירטואליים, ומסיחה את דעתנו מהחיים האמיתיים ומהיכולת לחוות שמחה ושלווה.
דרכים להתמודדות עם התמכרות למחשבות
1. מודעות נוכחת (Presence): ד"ר מזרחי מדגיש את תרגול ב"חוסר אונים" כמפתח דרמטי של היכולת להיות נוכח ברגע הזה. כאשר אנו מתמקדים במה שקורה עכשיו שתמיד כרוך בחוסר אונים, אנחנו יכולים להשתחרר מהמחשבות הטורדניות ומהאגו. הנוכחות ברגע הנוכחי מאפשרת לנו להתחבר לעצמי העמוק והאמיתי שלנו.
2. התבוננות במחשבות: ד"ר מזרחי ממליץ על התבוננות במחשבות שלנו מבלי להזדהות איתן. אנו צריכים לזהות את האי-שפיות בחזרתיות של המחשבות במוחנו ללא שום תכלית. אנו יכולים להסתכל על המחשבות כעל אירועים חולפים במוח שלנו, ולא כעל אמת מוחלטת. התבוננות זו מאפשרת לנו להבין שהמחשבות הן לא מי שאנחנו באמת.
3. מדיטציה ומיינדפולנס: תרגולים אלה יכולים לעזור לנו להיות יותר נוכחים ולהקטין את ההתעסקות במחשבות. המדיטציה של 12 הצעדים מאפשרת לנו לשחרר את המחשבות ולהתמקד ברגע הנוכחי, בעוד שמיינדפולנס מלמד אותנו להיות מודעים לכל מה שקורה סביבנו ובתוכנו מבלי לשפוט.
4. שחרור מהאגו: ד"ר מזרחי עם ניסיון רב בריסוק האגו של עצמו דרך 12 הצעדים, הוא מדגיש את החשיבות של לשחרר את ההזדהות עם האגו. כאשר אנחנו מבינים שהאגו הוא לא העצמי האמיתי שלנו, שקיימת בתוכנו ישות עמוקה יותר, אנחנו יכולים להתחיל לראות את החיים בפרספקטיבה רחבה ועמוקה יותר, ולחוות שלווה פנימית.
על מחשבות והתמכרות:
"אתה לא המחשבות שלך. אתה המודעות שמבחינה ומתבוננות על המחשבות שלך, אם אתה יכול לצפות במחשבה המחשבה היא לא אתה, יש עד פנימי שמתבונן על הטבע ההתמכרותי שלך."
העד הפנימי שצופה ברגשות ובמחשבות הוא היסוד הנשמתי העמוק של כל אדם באשר הוא, משימת חיינו להיגמל מהמחשבות האובססיביות, הכפייתיות שמכניסות אותי לריכוז עצמי ולחוויית ניתוק מהעולם, מהחיים, מאנשים, מהרגע הנוכחי.
תלמדו עם המקצוענים ביותר
מסלולי הלימודים של טאותרפיה
אני חושב משמע אני קיים - האמנם?
רנה דקארט היה פילוסוף, מתמטיקאי ומדען צרפתי בן המאה ה-17, שנחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית. אחד המשפטים המפורסמים ביותר שלו הוא "אני חושב, משמע אני קיים" (Cogito, ergo sum בלטינית). משפט זה מהווה אבן פינה בפילוסופיה של דקארט ונתפס כאחד מעקרונות הבסיס של המחשבה המודרנית.
הקשר היסטורי ורקע
דקארט חי בתקופה שבה הידע היה נתון לשינויים מהותיים, עם התפתחות המדע והטלת ספק במערכות ידע מסורתיות. הוא ביקש למצוא יסוד מוצק ובלתי ניתן לערעור שעליו אפשר לבסס את כל הידע האנושי. השיטה שלו, שנקראת ספקנות קריטית, נועדה לנקות את כל ההנחות הלא מבוססות ולהגיע לאמת בלתי ניתנת לערעור.
מהות המשפט "אני חושב, משמע אני קיים"
1. ספקנות קיצונית: דקארט התחיל בתהליך של ספקנות קיצונית, שבה הוא הטיל ספק בכל מה שניתן להטיל בו ספק, כולל הקיום של העולם החיצוני, של גופו שלו, ואפילו של האמת של המתמטיקה והמדע. הוא חיפש משהו שאי אפשר להטיל בו ספק כלל.
2. הכרה עצמית: במהלך תהליך הספק, דקארט הגיע להכרה שבכל פעם שהוא מפקפק במשהו, הוא עצמו חייב להתקיים כדי לבצע את פעולת הספק. כלומר, עצם פעולת המחשבה מהווה הוכחה לקיומו של המחשיב (הסובייקט).
3. יסוד בלתי ניתן לערעור: דקארט זיהה שהמחשבה עצמה היא הפעולה היחידה שאי אפשר להטיל בה ספק, משום שהיא מתקיימת ברגע שאנו חושבים עליה. זהו היסוד הבלתי ניתן לערעור שעליו ניתן לבסס את הידע כולו.
אף שהמשפט של דקארט נחשב לפריצת דרך, הוא נתקל גם בביקורות שונות:
"אני חושב משמע אני לא קיים" ד"ר מזרחי :
הטענה ש"אם אני חושב, אני לא קיים" נובעת מגישה רוחנית שונה מזו של רנה דקארט. גישה זו מדגישה את החשיבות של להיות נוכח ברגע הנוכחי ומפרשת את המחשבה כהסחת דעת שמרחיקה אותנו מהחוויה האמיתית של הקיום.
רקע על הגישה
גישה זו נפוצה במסורות רוחניות כמו זן בודהיזם, מדיטציה ומיינדפולנס, וכן אצל מורים רוחניים כמו אקהרט טולה. הרעיון המרכזי הוא שהמחשבות מונעות מאיתנו לחוות את המציאות כפי שהיא, משום שהן תמיד עוסקות בעבר או בעתיד, ולא ברגע הנוכחי.
הנקודות המרכזיות של הגישה
1. המחשבה כהסחת דעת: כאשר אנחנו שקועים במחשבות, אנחנו בעצם נמצאים במצב של חלום בהקיץ. אנחנו לא חווים את הרגע הנוכחי במלואו, אלא מתעסקים בזיכרונות מהעבר או בתכנונים לעתיד.
2. הנוכחות ברגע הנוכחי: הקיום האמיתי מתרחש אך ורק ברגע הנוכחי. כאשר אנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו להווה, אנחנו יכולים לחוות את החיים בצורה מלאה ועמוקה יותר.
3. התבוננות במחשבות: במקום להזדהות עם המחשבות שלנו, גישה זו מציעה להתבונן בהן מבחוץ, להבין שהן רק תהליכים חולפים במוח ולא מי שאנחנו באמת.
דוגמאות למסורות רוחניות ומורים המקדמים גישה זו
1. זן בודהיזם: בודהיזם, ובמיוחד זרם הזן, מדגיש את חשיבות המדיטציה והמיינדפולנס. המטרה היא להשתחרר מהמחשבות ולהיות נוכח במלואו בכל רגע.
2. אקהרט טולה: טולה מדבר רבות על הנוכחות ברגע הנוכחי ועל שחרור מהמיינד האגו. הוא מדגיש שהמחשבות שלנו הן מכשול לחוויית השלווה והקיום האמיתי.
ציטוטים של מורים רוחניים
1. אקהרט טולה: "המיינד הוא כלי נהדר אם משתמשים בו בצורה נכונה. אך אם משתמשים בו בצורה לא נכונה, הוא הופך למזיק ביותר. המחשבות מונעות מאיתנו לחוות את החיים בצורה מלאה."
2. תיך נהאת האן: "כשאנו חיים בעבר או בעתיד, אנו מפספסים את החיים האמיתיים שמתרחשים כאן ועכשיו."
טכניקות להתמודדות עם מחשבות ולחיות ברגע הנוכחי
1. מדיטציה: תרגול מדיטציה עוזר להשתחרר מהמחשבות ולהיות נוכח ברגע הנוכחי. המדיטציה מאפשרת לנו להיות מודעים לנשימה, לגוף ולסביבה שלנו בצורה ישירה.
2. מיינדפולנס: מיינדפולנס הוא תרגול של תשומת לב מלאה לרגע הנוכחי, לכל מה שקורה סביבנו ובתוכנו מבלי לשפוט או לנסות לשנות את זה.
3. התבוננות פנימית: התבוננות פנימית מאפשרת לנו לראות את המחשבות שלנו כמכונת רעיונות שפועלת באופן אוטומטי. כאשר אנו מודעים למחשבות שלנו, אנחנו יכולים לבחור לא להזדהות איתן ולהתמקד בהווה.
מזרחי מציע לתרגל את שיטת 12 הצעדים שעבודת באופן שיטתי על ההבנה ש"אם אני חושב, אני לא קיים" קיימת פרספקטיבה אחרת על הקיום, שמדגישה את החשיבות של להיות נוכח ברגע הנוכחי ולהשתחרר מהמחשבות. הגישה הזו מוצאת את הקיום האמיתי שלנו בחוויה הישירה של החיים כאן ועכשיו, ולא במחשבות על העבר או העתיד.
12 הצעדים - ה"ריכוז העצמי" זו הבעיה הרוחנית של האדם
שיטת 12 הצעדים היא תוכנית של עזרה הדדית להתמודדות עם התמכרויות, כפייתיות והתנהגויות מזיקות אחרות. אחד הרעיונות המרכזיים בתוכנית הוא שהבעיות הללו נובעות לא רק מפגם התנהגותי או פיזי, אלא גם מבעיה רוחנית עמוקה.
הקשר בין ריכוז עצמי לבעיה רוחנית במסגרת שיטת 12 הצעדים:
מהות הריכוז העצמי
הריכוז העצמי, או אגואיזם, הוא מצב שבו האדם ממקד את כל תשומת ליבו על עצמו, רצונותיו, צרכיו ותחושותיו, מחשבותיו ורגשותיו, תוך התעלמות מהקיום של מציאות חיצונית. במצב זה, האדם עשוי לפעול מתוך מניעים אישיים בלבד, ללא התחשבות בהשפעה של מעשיו על סביבתו.
הריכוז העצמי כבעיה רוחנית
בשיטת 12 הצעדים, הריכוז העצמי נחשב לבעיה רוחנית מכמה סיבות:
1. ניתוק מהרוחניות: ריכוז עצמי מחליש את הקשר עם כוחות רוחניים, עם הקהילה ועם עצמך. אדם המרוכז בעצמו עשוי לחוש נפרד ומבודד, דבר הפוגע ביכולת להתחבר לרוחניות או לכוח עליון, כפי שמוצע בשיטת 12 הצעדים.
2. כוח עליון ואמונה: שיטת 12 הצעדים מתבססת על ההנחה שישנו כוח עליון שיכול לעזור לאדם להחלים מההתמכרות או הבעיה. הריכוז העצמי מפריע לאדם להכיר בכוח עליון זה, כי הוא מאמין שהוא יכול וצריך לפתור את בעיותיו לבד.
3. חוסר התמסרות: בשיטת 12 הצעדים ישנה חשיבות רבה להתמסרות לכוח עליון, להכרה בחוסר האונים של האדם מול ההתמכרות, ולבקשה לעזרה. ריכוז עצמי מקשה על תהליך זה כי האדם מתקשה לוותר על השליטה.
כיצד שיטת 12 הצעדים מתמודדת עם ריכוז עצמי
הצעד הראשון בשיטת 12 הצעדים הוא להכיר בכך שהאדם חסר אונים מול ההתמכרות ושהחיים הפכו לבלתי ניתנים לניהול. זהו צעד הכרה והכנעה.
בשלבים הבאים, האדם מתבקש להתחיל לבנות קשר עם כוח עליון ולהתחיל לבחון את התנהגותו, בעיותיו וטעויותיו. חלק חשוב בתהליך זה הוא עריכת חשבון נפש (צעד 4) ובקשת סליחה ממי שנפגע כתוצאה מהתנהגותו (צעד 9).
בנוסף, הצעדים מעודדים את האדם לשנות את התנהגותו על ידי שירות לזולת ועשיית מעשים טובים (צעד 12). בכך, האדם מפנה את הריכוז העצמי לפעולות חיוביות ומשמעותיות, המובילות לתחושת קשר והשתייכות.
הריכוז העצמי בשיטת 12 הצעדים נתפס כבעיה רוחנית כיוון שהוא מפריד את האדם מקשר עם רוחניות, עם עצמו ועם אחרים. שיטת 12 הצעדים מציעה תהליך של הכרה בחוסר האונים, התמסרות לכוח עליון, תיקון העבר, ושירות לזולת ככלים להתגבר על הריכוז העצמי ולשפר את המצב הרוחני של האדם.
ריכוז עצמי במחשבות
ריכוז עצמי במחשבות מתאר מצב שבו האדם ממקד את תשומת ליבו ברצונותיו, דאגותיו ופחדיו, בצורה מוגזמת וללא התחשבות באחרים או בסביבתו. מחשבות אלו כוללות לרוב עיסוק יתר בתחושות אישיות, במצבי רוח ובדאגות אישיות, במקום לתת מקום לתחושות של אחרים או למציאות החיצונית.
בדידות וריקנות
1. בדידות: כאשר אדם מתמקד רק בעצמו ובמחשבותיו, הוא מתקשה ליצור קשרים משמעותיים עם אחרים. במקום לתקשר עם הסביבה, הוא שקוע בעצמו. זה מוביל לבדידות, כיוון שאין קשר אמיתי או שיתוף עם אנשים אחרים.
2. ריקנות: ריכוז עצמי יוצר תחושת ריקנות כי הוא מתעלם מהמשמעות הרחבה של החיים. במקום לחפש משמעות ושייכות באמצעות קשרים, מעשים טובים ותרומה לקהילה, האדם מתרכז רק בתחושותיו האישיות, מה שמוביל לתחושה של ריקנות ואי-סיפוק.
חיים וירטואליים
1. בריחה מהמציאות: כאשר אדם מתמקד בעצמו ובמחשבותיו, הוא עשוי לברוח מהמציאות האמיתית לחיים וירטואליים. זה יכול לכלול שימוש יתר ברשתות חברתיות, משחקי מחשב, או פעילות מקוונת אחרת במקום להתמודד עם המציאות ועם הקשיים האמיתיים.
2. תחושת ביטחון מדומה: החיים הווירטואליים מספקים תחושת ביטחון מדומה ואשליה של קשרים חברתיים. האדם מרגיש שיש לו חברים וקשרים, אך בפועל, הקשרים הללו רדודים ואינם מספקים את התמיכה והקשר האמיתיים הנדרשים להתמודדות עם החיים.
כיצד שיטת 12 הצעדים מתמודדת עם הבעיה
שיטת 12 הצעדים מציעה תהליך הדרגתי להתמודדות עם ריכוז עצמי והשלכותיו:
1. הכרה והכנעה: הצעד הראשון הוא להכיר בכך שהאדם חסר אונים מול הבעיה ושחייו הפכו לבלתי ניתנים לניהול. זהו צעד של הכרה והכנעה, שמתחיל לשבור את מעגל הריכוז העצמי.
2. פנייה לכוח עליון: הצעדים הבאים כוללים פנייה לכוח עליון ובניית קשר רוחני. זה מסייע לאדם להפסיק להתרכז בעצמו ולהתחיל לחפש תמיכה ומשמעות מעבר לעצמו.
3. חשבון נפש ותיקון העבר: עריכת חשבון נפש ובקשת סליחה ממי שנפגעו (צעד 4 וצעד 9) עוזרים לאדם להתמודד עם עברו ולהפחית את הריכוז העצמי דרך תיקון מערכות יחסים ושיפור קשרים חברתיים.
4. שירות לזולת: הצעד ה-12 מדבר על העברת המסר ושירות לאחרים. זה מפנה את הריכוז מהאדם עצמו לעשייה למען האחר, מה שמוביל לתחושת משמעות ושייכות, בניגוד לבדידות ולריקנות.
ריכוז עצמי במחשבות יכול להוביל לבדידות, ריקנות וחיים וירטואליים משום שהוא מבודד את האדם מהסביבה ומהקשרים האנושיים האמיתיים. שיטת 12 הצעדים מציעה תהליך רוחני ואישי שמסייע לאדם לשבור את מעגל הריכוז העצמי, להתחבר לכוח עליון ולסביבה, ולמצוא משמעות ושייכות בחיים דרך תיקון קשרים ושירות לאחרים.
פחד מאובדן זהות - ד"ר מזרחי אברהם
הפחד של אנשים להשתחרר מהאגו, מהריכוז העצמי ומהזדהות עם תחושת הנפרדות נובע ממספר גורמים פסיכולוגיים ורוחניים. הנה הסבר מפורט על הסיבות לכך:
1. פחד מאובדן זהות
האגו והריכוז העצמי הם חלק מרכזי מזהותנו האישית. אנשים חוששים שאם יוותרו על האגו והריכוז העצמי, הם יאבדו את זהותם האישית ואת ההבנה העצמית. האגו מספק תחושת קביעות ויציבות, והוויתור עליו נתפס כוויתור על ה"אני" וההבנה של מי הם.
2. פחד מהלא נודע
שחרור מהאגו והריכוז העצמי מוביל למקום לא נודע. זהו תהליך של מעבר ממצב ידוע ומוכר למצב חדש ובלתי נודע, מה שמוביל לפחד וחוסר ביטחון. אנשים נוטים להעדיף את המוכר והבטוח, גם אם הוא גורם סבל, על פני הלא נודע.
3. פחד מאובדן שליטה
האגו נותן תחושת שליטה על החיים והסביבה. שחרור מהאגו והריכוז העצמי דורש ויתור על תחושת השליטה הזו והכרה בכך שיש כוחות גדולים מאיתנו שאנו לא יכולים לשלוט בהם. זהו צעד קשה שדורש אמון וביטחון בכוחות חיצוניים או בכוח עליון.
4. פחד מהתמודדות עם רגשות
האגו והריכוז העצמי יכולים לשמש כמנגנוני הגנה שמונעים מאיתנו להתמודד עם רגשות כואבים, טראומות ופחדים. שחרור מהאגו והריכוז העצמי יכול לחשוף רגשות אלו ולהוביל לצורך להתמודד איתם באופן ישיר, דבר שמפחיד אנשים רבים.
5. פחד מאובדן קבלה חברתית
החברה המודרנית מעריכה הישגים אישיים, הצלחה חומרית וסטטוס חברתי, הנובעים פעמים רבות מהאגו והריכוז העצמי. אנשים חוששים שאם יוותרו על האגו, הם יאבדו את מקומם החברתי, את ההערכה והכבוד שמקבלים מהסביבה.
6. פחד מניתוק והשתייכות
הזדהות עם תחושת הנפרדות יוצרת לעיתים תחושת ביטחון כוזבת של נפרדות ומיוחדות. השחרור מהזדהות זו יכול להוביל לתחושת חיבור ואחדות עם אחרים, מה שמפחיד אנשים המרגישים בטוחים בתחושת הנפרדות שלהם.
דרכים להתגבר על הפחד – ד"ר מזרחי אברהם
שיטת 12 הצעדים מציעה מספר דרכים להתגבר על הפחדים הללו:
1. פנייה לכוח עליון: הכרה בכך שיש כוחות גדולים מאיתנו שיכולים להוביל אותנו בדרך הנכונה.
2. תמיכה קבוצתית: הצטרפות לקבוצה של אנשים שחולקים את אותה דרך ומציעים תמיכה הדדית.
3. הדרגה ושגרה: עבודה יומיומית על הצעדים, תוך התקדמות הדרגתית ובניית אמון בתהליך.
4. שירות לזולת: פנייה החוצה לעשייה למען אחרים יכולה להפחית את הריכוז העצמי ולחזק את תחושת השייכות והמשמעות.
הפחד משחרור מהאגו והריכוז העצמי נובע ממספר גורמים פסיכולוגיים ורוחניים, כולל פחד מאובדן זהות, פחד מהלא נודע, פחד מאובדן שליטה, פחד מהתמודדות עם רגשות, פחד מאובדן קבלה חברתית ופחד מניתוק. התמודדות עם פחדים אלו דורשת עבודה פנימית, תמיכה רוחנית וקבוצתית, ותהליך הדרגתי ומובנה כמו שיטת 12 הצעדים.
ד"ר מזרחי מציע בטאותרפיה "אחדות קיומית"
החוויה של אחדות היא מצב תודעתי שבו האדם מרגיש שהוא חלק בלתי נפרד מהיקום ומהסביבה, במקום לחוש נפרדות ובידוד. כאשר אדם משתחרר מהאגו והריכוז העצמי שיוצרים תחושת נפרדות, הוא יכול לחוות תחושת אחדות עמוקה ומשמעותית. הנה הסבר מפורט על חוויה זו:
מהי חווית האחדות
חווית האחדות מתוארת לעיתים קרובות כתחושה של קשר עמוק עם כל מה שמסביב. זהו מצב שבו האדם מרגיש שהוא חלק אינטגרלי מהעולם, מהטבע ומכל האנשים האחרים. זו תחושה של חיבור ללא גבולות, המלווה לרוב בתחושות של שלום פנימי, אהבה וקבלה בלתי מותנית.
התהליך של שחרור מהאגו
שחרור מהאגו והריכוז העצמי הוא תהליך הדרגתי ומעמיק:
1. הכרה באגו: הכרת בכך שהאגו הוא חלק מהזהות שלנו אך הוא לא כל הזהות. האגו הוא תוצר של מחשבות, תחושות והתניות חברתיות.
2. הפחתת הריכוז העצמי: עבודה מודעת על הפחתת הריכוז העצמי על ידי התמקדות באחרים, שירות לזולת ועשייה למען הקהילה.
3. מדיטציה ורוחניות: תרגול מדיטציה, תפילה ושיטות רוחניות אחרות שמטרתן לחבר את האדם למודעות גבוהה יותר ולשחררו מהמחשבות והרגשות האישיים המצמצמים.
חוויות של אחדות
כאשר אדם משתחרר מהאגו והריכוז העצמי, הוא עשוי לחוות מספר חוויות של אחדות:
1. תחושת קשר עם הטבע: האדם מרגיש חלק מהטבע ומהיקום, כשהוא חש שהגבולות בין עצמו לבין העולם מתמוססים. ישנה תחושה של הרמוניה ושלמות עם הסביבה.
2. תחושת חיבור עם אחרים: האדם מרגיש חיבור עמוק ובלתי מותנה עם אנשים אחרים. הוא חווה תחושות של אהבה, אמפתיה וחמלה כלפי כל אחד, ללא שיפוט או התנשאות.
3. שלום פנימי: שחרור מהאגו והריכוז העצמי מביא לשלום פנימי, תחושת רוגע ושלווה. אין צורך להוכיח או להיאבק, כי האדם חש שלם עם עצמו ועם העולם.
4. היעדר פחד וחרדה: כאשר האגו והריכוז העצמי מצטמצמים, גם הפחדים והחרדות האישיים מתפוגגים. האדם חש ביטחון ואמון בכוח העליון או במודעות האוניברסלית.
תרגול והעמקה
החוויה של אחדות דורשת תרגול מתמשך והעמקה:
1. מדיטציה יומית: תרגול מדיטציה עוזר לשחרר את המחשבות האישיות ולהתחבר למודעות גבוהה יותר.
2. תפילה ושירות: תפילה והשתתפות בעשייה למען האחרים מחזקים את תחושת האחדות.
3. שיתוף ותמיכה: שיתוף החוויות בקבוצות תמיכה וקהילות רוחניות מאפשר לחוות ולחזק את תחושת האחדות.
החוויה של אחדות היא מצב תודעתי שבו האדם מרגיש חלק בלתי נפרד מהיקום ומהסביבה. שחרור מהאגו והריכוז העצמי, המייצרים תחושת נפרדות, מאפשר לאדם לחוות תחושות של קשר עמוק, שלום פנימי, אהבה וחמלה. התהליך דורש עבודה מודעת ותרגול מתמשך, אך הוא מביא לתחושת שלמות והרמוניה עם העולם.
